תוספת שבת
לכתחילה, צריך כל אדם לקבל עליו תוספת שבת מספר דקות קודם השקיעה. ויאמר בפיו שמקבל על עצמו תוספת שבת מחול על הקודש או שיאמר ’בואי כלה שבת מלכתא‘. ומעיקר הדין, גם אם לא אמר בפיו אלא רק התכוון לשבות ממלאכה, קיים בזה מצוות תוספת שבת. וזמן תוספת שבת לכתחילה, הוא כרבע שעה קודם השקיעה ובדיעבד עד שתי דקות קודם השקיעה.
מקורות וטעמים: בא“ח פרשת וירא הלכות ה‘ ו‘. חזו“ע דיני בין השמשות וקבלת שבת סעיף א‘. אול“צ פרק י“ח הלכה ב‘. ועל פי הסוד ראוי לכל אדם לקבל תוספת נפש רוח ונשמה בשבת ויעשה זאת בג‘ מקומות בתפילה, באמירת ’בואי כלה שבת מלכתא‘ יכוון לקבל תוספת נפש ובאמירת ’ברוך ה‘ המבורך לעולם ועד‘ קודם ערבית יכוון לקבל תוספת רוח ובאמירת ’ופרוש עלינו‘ בברכת השכיבנו יכוון לקבל תוספת נשמה. ואם שכח לקבל תוספת רוח בברכו הראשון, יכוון זאת בברכו האחרון שקודם עלינו לשבח ויקבל באותה שעה תוספת רוח ותוספת נשמה מאחר ולא יכול היה לקבל תוספת הנשמה בהשכיבנו שהרי לא קיבל קודם לכן את תוספת הרוח. כה“ח רס“א ס“ק ט“ז, ושם כתב שגם נשים חייבות בתוספת שבת.
תוספת שבת לעניין איסור מלאכה
אדם שנקלע למקום בו מתפללים מנחה בסמוך לשקיעה ומשום כך אינו יכול לקבל שבת קודם השקיעה, יקבל על עצמו תוספת שבת קודם תפילת המנחה רק לעניין איסור מלאכה. ויאמר בפיו שמקבל על עצמו את השבת רק לעניין איסור מלאכה ולא לעניין התפילה וכך יוכל להתפלל מנחה עם הציבור על אף שקיבל את השבת.
מקורות וטעמים: חזו“ע דיני בין השמשות וקבלת שבת סעיף א‘ במקורות.
המאחר לבית הכנסת
אדם שעדיין לא התפלל מנחה והגיע לבית הכנסת ומצא שהמתפללים אוחזים כבר בקבלת שבת, לא יתפלל מנחה בתוך בית הכנסת אלא יצא מחוץ לבית הכנסת ושם יתפלל, משום שבאותו בית כנסת כבר קיבלו שבת ואין ראוי להתפלל שם תפילה של חול.
מקורות וטעמים: שו“ע רס“ג סעיף ט“ו.
קבלת שבת מוקדמת
אדם שקיבל על עצמו שבת בעוד היום גדול, מותר לו לומר לחברו שעדיין לא קיבל עליו שבת שיעשה עבורו מלאכה. וכמו כן, אדם שקיבל שבת מבעוד יום, אשתו אינה נגררת אחריו ומותרת בעשיית מלאכה ובהדלקת נרות השבת.
מקורות וטעמים: מפלג המנחה דהיינו כשעה ורבע לפני שבת, יכול אדם לקבל את השבת אך לא קודם לכן. חזו“ע דיני בין השמשות סעיף ו‘ וסעיף ח‘. בא“ח פרשת וירא הלכה ז‘, והחמיר בזה שלא לומר לחברו לעשות מלאכה אחר שקיבל שבת, אך לצורך מצוה ודאי שאפשר להקל.
תפילת ערבית מוקדמת
מותר לאדם להקדים ולקבל שבת ולהתפלל תפילת ערבית מבעוד יום ובלבד שיעשה זאת מזמן פלג המנחה והלאה דהיינו שעה ורבע קודם הלילה. ויכול לסעוד את סעודת השבת לאחר התפילה אף על פי שעדיין לא שקעה החמה וכשיגיע הלילה יחזור ויקרא קריאת שמע וטוב שיאכל גם כזית פת כדי לצאת ידי חובת כל הדעות.
מקורות וטעמים: רמ“א רס“א סעיף א‘. שו“ע רס“ז סעיף ב‘. משנ“ב ס“ק ג‘, וכתב שם שמכיוון שקיבל עליו שבת, יכול לאכול מיד אף בעוד יום. אך יש אומרים שלגבי סעודת השבת צריך שיהיה לילה ודאי ולכן טוב לאכול לאחר צאת הכוכבים כזית פת. ויש לדעת שקידוש הלילה אינו תלוי כלל בתפילת ערבית ולמעשה רשאי אדם לקבל שבת מבעוד יום, לקדש ולאכול ורק לאחר מכן כשיגיע הלילה יתפלל תפילת ערבית, אך צריך שיתחיל לאכול חצי שעה קודם זמן ק“ש.
