מלאכת קשירה הייתה נעשית במשכן בעת התקנת הרשתות שבהן היו צדים את החילזון. וקשירת הרשתות נעשתה באופן של ’קשר אומן‘ הנקשר על דעת שיעמוד לעולם אך חז“ל הוסיפו ואסרו לקשור גם קשר רגיל בשבת, אם בדעתו שלא להתירו במשך יותר מיממה )עשרים וארבע שעות.( ומותר לכתחילה לקשור בשבת קשר רופף שאינו עומד להישאר למשך יותר מעשרים וארבע שעות.
קשירת פרח עניבה או חצי קשר
מותר לכתחילה לקשור בשבת פרח עניבה או חצי קשר אפילו על דעת שיישארו לעולם.
מקורות וטעמים: שו“ע שי“ז סעיף ה.‘
קשר ועל גביו עניבה – קשירת נעליים
מותר לקשור בשבת את שרוכי הנעליים על דעת שיתירם תוך עשרים וארבע שעות.
מקורות וטעמים: רמ“א שי“ז סעיף ה.‘ משנ“ב ס“ק כ“ט. חזו“ע דיני קושר ומתיר סעיף ז,‘ ולדעתו אפשר להקל גם אם דעתו לפתוח את הקשר בתוך שבעה ימים.
קשר עניבה שעל הצוואר
מותר לקשור עניבה בשבת על דעת שיתיר את הקשר בתוך עשרים וארבע שעות.
מקורות וטעמים: אול“צ פרק מ“ז הלכה כ“א. משום שזה נחשב כעניבה על גבי קשר שמותר לעשות כן בשבת אם בדעתו להתירו תוך עשרים וארבע שעות ולדעת החזו“ע תוך שבוע ימים כמבואר לעיל. ואם עושה את העניבה בצורה כזאת שאין בה שום קשר, מותר לקושרה בשבת גם אם הקשר עתיד לעמוד לאורך זמן.
שני קשרים
מותר לקשור בשבת שני קשרים זה על גבי זה, בתנאי שאינם מהודקים חזק, ובדעתו להתירם בתוך עשרים וארבע שעות.
מקורות וטעמים: אול“צ פרק כ“ט הלכה א.‘ חזו“ע דיני קושר ומתיר סעיף ט,‘ והביא מחלוקת בדבר והמנהג להקל. ובסעיף י“א הוסיף שיש להיזהר שלא לקשור קשר נוסף על גבי קשר שנקשר מערב שבת ולחזקו ולהדקו. ואסור להדק את הקשר העליון שבחוטי הציצית.
קשירת מטפחת ראש
מותר לאישה לקשור שתי קשירות במטפחת הראש אם בדעתה להתיר אותן בתוך עשרים וארבע שעות.
מקורות וטעמים: אול“צ פרק כ“ט הלכה א.‘
קשירת שקית
מותר לקשור בשבת את קצות השקית אם אינו מהדק את הקשר ויש בדעתו להתירו בתוך עשרים וארבע שעות.
מקורות וטעמים: אול“צ פרק כ“ט הלכה ב.‘ ילקו“י שי“ז סעיף ח.‘ ולדעת הבא“ח פרשת כי תשא הלכה ב,‘ יש להחמיר בדבר ולא לקשור בשבת שני קשרים ואף לא לקשור קשר אחד בראש שקית, אפילו אם בדעתו להתירו בתוך עשרים וארבע שעות.
שקית אשפה
יש להיזהר שלא לקשור בשבת שקית העומדת לזריקה, כי זהו קשר העומד לעולם.
מקורות וטעמים: חוט שני ח“ב פרק ל“ד, וכתב שם שמכיוון שאינו עומד להתיר את הקשר תוך יממה, הרי זה קשר של קיימא. שו“ת מנחת יצחק ח“ח סי‘ כ“ז צידד שיש להתיר בזה משום שאין לקושר צורך בקשר ולא אכפת לו שהקשר יפתח. ולכתחילה טוב להיזהר בזה ולא לקשור השקית בקשר חזק. ומה גם שהאדם צריך להרגיל את עצמו שלא לקשור בשבת, כדי שלא יכשל באיסור קושר בדברים אחרים. וכמו כן לכתחילה יש להיזהר בטיטולים שסגירתן היא ע“י הדבקה, שלא לסגור אותם ע“י ההדבקה בעת שמשליכים אותם לאשפה. ובטיטולים הנסגרים ע“י סקוטש, ניתן להקל ולסוגרם קודם זריקתם.
התרת קשר
כל קשר שאסור לקושרו בשבת, אסור להתירו בשבת, ולכן כשפותחים שקית הקשורה בקשר שאסור לקושרו בשבת, יש לקרוע את השקית לגמרי ולא להסתפק בפתיחת הקשר.
מקורות וטעמים: רמ“א שי“ז סעיף א.‘ משנ“ב ס“ק ק“ז. חזו“ע דיני קושר ומתיר סעיף י“ב, ולדעתו שני קשרים שקשרם יחד בימות החול ולא חישב בדעתו אימתי יתירם, אינם נקראים קשר של קיימא ומותר להתירם בשבת.
שימוש באזיקונים
מותר להשתמש באזיקונים בשבת ואין בזה לא משום איסור קושר ולא משום איסור תופר מכיוון שאינו קושר דבר בדבר אלא רק מהדקם זה לזה ותופסם יחד.
מקורות וטעמים: חזו“ע דיני קושר ומתיר סעיף י“ח.
שימוש בסיכת ביטחון
מותר לחבר בשבת שני חלקי בגד על ידי סיכת ביטחון וכגון שחסר לו כפתור ותוחב במקומו סיכת ביטחון או שמחבר בגד שנקרע על ידי סיכת ביטחון.
מקורות וטעמים: אול“צ פרק כ“ט הלכה ה,‘ ולדעתו כל ההיתר הוא דווקא כשעושה זאת באופן עראי ולא על דעת שהסיכה תישאר שם לזמן רב. שש“כ פרק ט“ו סעיף ע.‘
סיכום הדברים
מלאכות הקושר והמתיר נמנות על המלאכות שאפשר להיכשל בהן בנקל אם לא מקפידים להיזהר בהן, מפני שהאדם רגיל בהן בימי החול הרבה, והידיים עוסקות בדבר זה תמיד. ולכן ראוי לאדם שירגיל עצמו שלא לקשור בשבת כלל. ורק יהדק השקית או ילפף אותה בלא קשירה. והנזהר בזה, תבוא עליו ברכה.
