מלאכת צובע היא אחת מל“ט מלאכות שהתורה אסרה לעשותן בשבת. ואיסור המלאכה הוא בין כאשר צובע צמר או בגד ובין כאשר צובע כלי או קיר.
צביעה באוכל
אין צביעה באוכל ולכן מותר לשים תבלינים בתוך האוכל כדי להשביח את טעמו, על אף שעל ידי כך צבעו של המאכל משתנה.
מקורות וטעמים: שו“ע ש“כ סעיף י“ט. חזו“ע דיני צובע סעיף י.‘
צביעה במשקה
מעיקר הדין, אין צביעה במשקאות ולכן מותר למזוג תמצית פטל לתוך כוס מים, ומותר לשים תמצית תה בתוך כוס מים חמים על אף שהמים נצבעים. וכן מותר למזוג יין אדום לתוך יין לבן כדי להאדים אותו. והמחמיר לשים בתחילה את תמצית הפטל ואחר כך את המים וכן על זו הדרך, תבוא עליו הברכה, מאחר ולדעת הבן איש חי יש איסור צביעה גם במשקה.
מקורות וטעמים: משנ“ב ש“כ ס“ק נ“ו. חזו“ע דיני צובע סעיף י“א. אול“צ פרק מ“ז הלכה כ“ד. בא“ח פרשת פקודי הלכה ג.‘ כה“ח ש“כ ס“ק קט“ז, וכתב שם להחמיר כדעת הבא“ח.
איפור
אסור לאישה להתאפר בשבת משום איסור צובע. ולכן אסור לאישה לשים ’מייק אפ‘ על פניה ולמרוח אודם על שפתיה ולק על ציפורניה, מפני שכל הדברים הללו נחשבים כצביעה. ואסור להשתמש בשבת בלק ושפתון אפילו אם הם שקופים אך יכולה להקל ולשים פודרה על פניה כשהפודרה עשויה מאבקה שאינה מכילה קרם או משחה.
מקורות וטעמים: שו“ע ש“ג סעיף כ“ה. חזו“ע דיני צובע סעיפים ג‘ ד,‘ ולדעתו יכולה לשים גם פודרה צבעונית כל עוד אינה מעורבת בקרם או משחה. ויש המתירים להשתמש בשבת רק בפודרה לבנה ולא בפודרה צבעונית. שש“כ פרק י“ד סעיפים ס“ג-ס“ה.
הסרת איפור
מותר לאישה להסיר איפור מעל פניה בשבת על ידי רחיצה אך אין להשתמש לצורך כך בצמר גפן, משום חשש סחיטה. ואין להסיר לק בשבת.
מקורות וטעמים: אורחות שבת פרק ט“ו סעי‘ נ“ט, ושם התיר להסיר איפור בשבת וכן להסיר לק. וביאר שם הטעם שלא מצינו מלאכה הפוכה ממלאכת צובע. ומלאכת מוחק היא מלאכה הפוכה ממלאכת כותב ולא ממלאכת צובע. שש“כ פרק י“ד סעי‘ ס“ו, ושם כתב שאישה הצריכה לטבול ושכחה להסיר הלק, מותר לה לעשות כן בשבת אך לכתחילה אין להסיר הלק. חזו“ע דיני צובע סעי‘ ד‘ במקורות, ולדעתו אין להסיר לק בשבת.
צביעה על ידי סבון
סבון המותקן על גבי האסלה, הצובע את המים בצבע כחול או בצבעים אחרים, מותר להשתמש בו בשבת ואין לחוש בזה לא לאיסור צובע ולא לאיסור הולדת ריח בשבת. ומכל מקום, המחמיר להוציאו מערב שבת תבוא עליו ברכה.
מקורות וטעמים: אול“צ פרק מ“ז הלכה כ“ג. חזו“ע דיני צובע סעיף ט.‘ וכתבנו שהמחמיר תבוא עליו ברכה, משום שיש פוסקים האוסרים זאת וכל דבר שאפשר לעשותו בנקל ואין בו צורך גדול, טוב להחמיר בו.
תחבושת
מותר להניח בשבת תחבושת לבנה על גבי מכה שיוצא ממנה דם ואין בזה משום ’צובע.‘ ובמקום שאפשר, טוב לשטוף הפצע במים כדי שהתחבושת לא תצבע מחמת הדם. ולאחר ששטף את הפצע במים, יכול להניח את התחבושת על אף שהדם ייצא שוב לאחר מכן ויצבע התחבושת.
מקורות וטעמים: שו“ע שכ“ח סעיף מ“ח, ושם אסר לשים בגד על גבי מכה עם דם. משנ“ב שם ס“ק קמ“ו, וכתב שם שבשעת הדחק הסכימו האחרונים שיש להקל. וכ“כ בכה“ח ש“כ ס“ק קכ“ב. חזו“ע דיני צובע סעיף ו.‘
ניגוב דברים המשאירים צבע במגבת
לכתחילה יש להיזהר שלא לנגב את הפנים והידיים במגבת לאחר שאכל פירות או שאר דברים המשאירים צבע על הפנים והידיים, משום שהמגבת נצבעת על ידי כך. ויש לשטוף את הפנים והידיים במים ולנגבם לאחר מכן. ובשעת הדחק כאשר קשה לו לקום ממקומו וכדומה, רשאי להקל בזה.
מקורות וטעמים: שו“ע ש“כ סעיף כ.‘ משנ“ב ס“ק נ“ט, וכתב שם שיש מקילים בזה מכיון שהוא דרך לכלוך ויש לסמוך עליהם היכן שאי אפשר לו להיזהר בזה. חזו“ע דיני צובע סעיף ה.‘ שש“כ פרק י“ד סעיף כ“א, ומותר לכתחילה לנקות במפית נייר שדרכה להיזרק לאחר השימוש. כה“ח ס“ק קכ“ב.
משקפיים המשנים את צבעם
מותר להרכיב בשבת משקפיים שגוון העדשות שלהן משתנה על ידי אור השמש, ואין לחוש בזה לאיסור צובע.
מקורות וטעמים: חזו“ע דיני צובע סעיף ז.‘
