לישה היא אחת מל“ט אבות מלאכות. ומהותה של מלאכה זו היא כאשר לוקחים כמה חלקים ומערבים אותם יחד ומגבלים לדבר אחד בדומה ללישת קמח עם מים שהעושה כן בשבת עובר על איסור תורה שהרי הפך את פירורי הקמח לעיסה אחת.
הכנת מיונז
מותר להכין מיונז בשבת על ידי שמערבים ביצים, שמן, חרדל, סוכר ומעט מלח, ובתנאי שיעשה כן על דעת לאכלו לאלתר ובסעודה הקרובה. ולא יערבם בכוח אלא בנחת ויעשה זאת בכף ולא בכלי המיוחד לערבוב ולישה.
מקורות וטעמים: חזו“ע דיני לש סעיף א.‘
הכנת סלט מיונז
סלט מיונז העשוי מחתיכות גדולות של תפוחי אדמה, גזר, ביצה וכו,‘ מותר לתת עליו מיונז בשבת, מכיוון שאין איסור גיבול ולישה בחתיכות גדולות ואיסור גיבול ולישה שייכים רק בדברים החתוכים דק דק. ואם חותך את הירקות דק דק, ישנה את סדר הנתינה וסדר הבחישה.
מקורות וטעמים: בא“ח פרשת משפטים הלכה י“ח. חזו“ע דיני לש סעיף ד‘ במקורות, והוסיף שם עוד שפעמים שגם בדברים החתוכים דק דק אין איסור לישה מפני שכל איסור הלישה הוא דווקא כשהמשקה מתערב יפה עם האוכל כדרך לישה, אבל ישנם דברים כדוגמת צנון או מלפפון שאע“פ שהם חתוכים דק דק, לא שייך בהם דין לישה מכיוון שאינם נבללים עם המשקה אלא אם כן הם מרוסקים הרבה. שש“כ פרק ח‘ סעיף ד.‘
נתינת מיונז על סלט
יש להיזהר שלא לשים מיונז על ביצים מרוסקות או על כל סלט אחר בשבת, משום שעל ידי נתינת המיונז החלקים נדבקים יחדיו. ומותר לערב את הסלט עם מיונז כשמשנה מדרך הכנתו הרגילה. ויש לעשות שני שינויים: השינוי הראשון הוא שנותן את הסלט על המיונז ואינו נותן את המיונז על הסלט כפי הרגילות. והשינוי השני הוא שמערב את הסלט עם המיונז בצורת ’שתי וערב‘ ואינו מערב אותו כפי הרגילות.
מקורות וטעמים: אול“צ פרק ל“ג הלכה ג.‘ חזו“ע דיני לש סעיף ד,‘ ושם מבואר שמותר לתת מיונז לתוך סלט בשבת ולערבו בכף ובנחת כדי לאוכלו לאלתר. שש“כ פרק ח‘ סעיף י“א. בא“ח פרשת משפטים הלכה י“ט, ולדעתו יש להורות לכתחילה שמותר לעשות בלילה רכה על ידי שינוי.
הכנת טחינה
מותר להוסיף מים לטחינה גולמית בשבת ואין לחוש בזה לאיסור לש מכיוון שאינו מחבר חלקים זה לזה. ואם רוצה לערב שום או גרגירי חומוס בטחינה, צריך לשנות את אופן הנתינה והבחישה. ושינוי הנתינה נעשה על ידי שמניח את השום או החומוס בקערה ונותן עליהם את הטחינה. ושינוי הבחישה נעשה על ידי שמערבם בצורה של ’שתי וערב,‘ וכאמור לעיל. ויש האוסרים להכין טחינה בשבת בכל אופן, והמחמיר תבוא עליו ברכה.
מקורות וטעמים: אול“צ פרק ל“ג הלכה ז.‘ שש“כ פרק ח‘ סעיף כ“ו, ולדעתו אין להכין טחינה בשבת. והמכין טחינה בשבת, טוב יעשה אם יצוק את הטחינה לתוך קערה ולאחר מכן יוסיף עליה כמות מים גדולה כדי שתהיה דלילה ואז יוסיף בכל פעם מעט טחינה גולמית עד שיגיע למצב הרצוי. ובזה ייצא ידי חובת כל הדעות שהרי הטחינה לא התקשתה ונהפכה לגוש אחד בתחילת עשייתה, שזהו הטעם האוסרים להכינה בשבת.
דילול סלט טחינה
טחינה שהוכנה מערב שבת, מותר לדללה בשבת על ידי נתינת מים נוספים וערבובם בנחת.
מקורות וטעמים: ילקו“י שכ“א סעיף ל“ז. וטעם ההיתר הוא משום שאין לישה אחר לישה.
הכנת מטרנה
מותר להכין חלב מאבקת חלב בשבת בכל אופן, ואין צורך לשנות את סדר הנתינה ואופן הבחישה.
מקורות וטעמים: אול“צ פרק ל“ג הלכה ח,‘ וכתב שם שהטעם שאין בזה משום לש הוא מכיוון שהאבקה אינה נילושה עם המים אלא נמסה במים. ומצד איסור בישול, אין איסור לערות מכלי ראשון על האבקה משום שהאבקה כבר מבושלת כל צרכה ואין בישול אחר בישול ביבש.
ריסוק תפו“א ברוטב
מותר לרסק בשיני המזלג תפוח אדמה מבושל יחד עם רוטב החמין ואין לחוש בזה משום לש מכיוון שאין לישה בדבר מבושל ופעולה זו נחשבת כתיקון המאכל.
מקורות וטעמים: באור הלכה שכ“א סעיף י“ד ד“ה שמא. אול“צ פרק מ“ז הלכה כ“ו. ואין בזה משום טוחן מכיוון שמאכל שהתרכך על ידי בישול, אין בו משום איסור טוחן משום שנחשב כמפורד ומחולק. שו“ע שכ“א סעיף י“ט. משנ“ב ס“ק ע“ח. ומלבד זאת ריסוק בשיני המזלג נחשב כשינוי לדעת האול“צ.
הקצפת ביצה
אסור להקציף ביצים בשבת מפני מראית העין שנראה כמי שרוצה לבשל אותן בסיר.
מקורות וטעמים: משנ“ב שכ“א ס“ק ס“ח. שש“כ פרק י“א סעיף ל“ב. אול“צ פרק ל“ג הלכה ט.‘ ילקו“י שכ“א סעיף ל“ג, וכתב שם שבשעת צורך המיקל לעשות כן, יש לו על מה שיסמוך. ואין בהקצפת ביצה משום איסור לישה מכיוון שהחלמון והחלבון נחשבים כמאכל אחד ושניהם נוזליים (חוט השני ח“א עמ‘ ק“י.)
