מלאכת בורר

הגדרת מלאכת בורר היא תיקון המאכל על ידי הפרדת הפסולת המעורבת בו. וכשמונח לפניו מאכל או תבשיל שחלקו ראוי למאכל וחלקו אינו ראוי למאכל או שיש בו חלק הראוי לאכילה ואינו רוצה לאוכלו, נדרשים שלושה תנאים כדי להתיר את פעולת ההפרדה בלא לעבור על מלאכת בורר.

כללי הלכות בורר

א. כשיש לפניו אוכל ופסולת מעורבים יחדיו, יש להוציא את האוכל מתוך הפסולת ולא ההיפך.

ב. יש לאכול את המאכל מיד או תוך שעה משעת הברירה.

ג. יש לברור את המאכל ביד ואין להשתמש בשום כלי המיועד לברירה כגון מסננת או נפה.

הגדרת האוכל

כל דבר הראוי לאכילה ורוצה לאוכלו מיד או שישנם אחרים הרוצים לאוכלו מיד, נחשב כאוכל ומותר להוציאו מן הפסולת. ולכן מותר להפריד את הבשר מהעצמות הדבוקות בו.

הגדרת הפסולת

כל דבר המעורב במאכל ואין רוצים בו, נחשב לפסולת ואפילו הוא אם הוא דבר הראוי לאכילה, ואסור להוציאו מתוך שאר המאכל. ויש להוציא את החלק הרצוי למאכל ולהשאיר את החלק שאינו רצוי לאכילה.

הגדרת לאלתר

הגדרת לאלתר היא כשבורר את המאכל בסמוך לאכילה ולצורך הסעודה הקרובה. ויש האומרים שפרק הזמן של ’סמוך לאכילה‘ הוא שעה לפני האכילה, ויש האומרים שהוא חצי שעה לפני האכילה, ויש האומרים שצריך לברור את המאכל בסמוך לסעודה בעת יציאת האנשים מבית הכנסת.

תנאי הברירה המותרת

מותר לברור את האוכל מתוך הפסולת לצורך אכילה מידית כשלא משתמשים לצורך כך בכלי המיועד לסינון.

ברירה לצורך סעודה

לכתחילה, יש לברור את האוכל בזמן הסמוך לסעודה, ואם נותר מהאוכל, מותר להשאירו לצורך סעודה אחרת ואין בכך איסור ובתנאי שהכינו את הכמות הרצויה לצורך הסעודה הראשונה בלבד.

דוגמא לברירה המותרת

כשיש לפניו בצל מעורב באורז והאדם אינו מעוניין בבצל, יש להוציא את האורז ולהשאיר את הבצל בצלחת. וכמו כן, כשאין רוצים באפונה המעורבת במאכל, יש להשאיר את האפונה ולהוציא את מה שרוצים לאכול.

הוצאת פסולת בדרך המותרת

אדם שיש בצלחתו מאכל שאינו רוצה לאכלו וחברו רוצה לאכול את אותו המאכל, מותר לו להוציא את המאכל שאינו רוצה בו כדי לתת אותו לחברו. וכמו כן, מותר לברור את הפסולת מתוך האוכל כאשר מוציא מעט מהאוכל יחד עם הפסולת ואינו מוציא את הפסולת לבדה. ולכן אדם המעוניין להסיר חלק רקוב בתפוח, יסיר עם החלק הרקוב מעט מהחלק הראוי לאכילה ולא יחתוך את החלק הרקוב לבדו.

מקורות וטעמים: חזו“ע דיני בורר סעיף ח‘ במקורות, וכתב שם שבתפוח שחלקו רקוב, אין צורך להסיר עם החלק הרקוב, מעט מהחלק הראוי לאכילה, מכיוון שהדבר דומה לקולף פרי מקליפתו שמותר לעשות כן אם עושה זאת לאלתר. והטעם שמותר לברור כאשר מוציאים מעט אוכל עם הפסולת הוא משום שעיקרה של מלאכת בורר היא הוצאת פסולת מאוכל ולא הוצאת פסולת ואוכל מן האוכל, וכן כתב באול“צ ח“א סי‘ כ“ז.

הכנת ירק

אישה המכינה לסעודת שבת עלי ירק וחלק מהעלים רקובים, אסור לה להוציא את העלים הרקובים מתוך הטובים שהרי היא בוררת פסולת מתוך אוכל. ויש לה להוציא את העלים הטובים מתוך הרקובים על מנת לאוכלם בתוך שעה. ולכן אם האנשים מגיעים מבית הכנסת ומתחילים לסעוד בשעה עשר, אין לה להתחיל בהכנת הירק קודם השעה תשע, כדי שלא תעבור שעה מפעולת הברירה. והנכון ביותר הוא להתחיל בפעולת הברירה חצי שעה סמוך לאכילה.

מקורות וטעמים: שו“ע שיט סעיף ד.‘ בא“ח בשלח הלכה ו.‘ חזו“ע דיני בורר סעיף ד,‘ ולדעתו נכון לברור סמוך לסעודה ממש דהיינו בשעת יציאת האנשים מבית הכנסת. ואף שכתבנו שאפשר להתחיל בפעולות אלו שעה קודם הסעודה, הנכון הוא שלכתחילה יתחילו חצי שעה קודם הסעודה וכן היא דעת החזו“א. ויש להוסיף ולומר שכאשר יש לפנינו עלים מחוברים כמו עלי חסה והעלים החיצוניים מעופשים מותר להוציאם ולזרקם לאשפה ואין זה נחשב כבורר פסולת מתוך אוכל משום שמטרתו להגיע לעלים הטובים הנמצאים בפנים והדבר נחשב כקולף קליפה.

קילוף פירות וירקות

מותר לקלף פרי או ירק אף על פי שעל ידי פעולת הקילוף, הקליפה המוגדרת כפסולת נבררת מן האוכל. והדבר מותר מכיוון שזו הדרך להגיע אל הפרי, ופעולה זו אינה נחשבת כמלאכת ברירה. אך יש להיזהר בתנאי השני ולהקפיד שהפרי המקולף ייאכל בתוך בשעה מעת קילופו. ולכן כשמקלפים בצל או שום לסלט, או תפוזים ובננות וכדומה, יש לאוכלם בתוך שעה אחת מזמן קילופם כדין בורר אוכל מתוך פסולת. ופירות וירקות שקליפתם מחוברת אל בשר הפרי כגון אגסים, תפוחים ומלפפונים, אין בהם דין בורר כלל מאחר והקליפה והפרי נחשבים כמין אחד, ולכן מותר לקלפם אפילו שעתיים ושלוש קודם הסעודה.

מקורות וטעמים: בא“ח פרשת בשלח הלכה ה,‘ וכתב שם שמותר לקלף פרי כדי לאכלו לאלתר או תוך שעה ובסעודה הסמוכה אבל לא יניח לסעודה אחרת. חזו“ע דיני בורר סעיף י“א. ילקו“י שי“ט סעיף ס“א, וכתב שם שאין דין בורר בפירות וירקות שקליפתם מחוברת אליהם. ועוד הוסיף שם שאין לקלף פירות אלו לצורך מוצ“ש, משום שאסור להכין משבת לחול.

בורר ומוקצה לאחר הקילוף

כל קליפה שאינה ראויה למאכל נהפכת למוקצה מיד לאחר קילופה. ויש להניח את הקליפות בתוך צלחת ולזרקן לאחר מכן לפח האשפה. ואין להניח את הקליפות על השולחן ולפנות אותן בידיו. ואם עשו כן, יפנו אותם בדרך המותרת כפי המבואר בדיני מוקצה. ובנוסף לכך, יש להיזהר שלא להוציא קליפה שנפלה אל תוך האוכל תוך כדי הקילוף. וטעם האיסור משום מלאכת בורר. אך מותר להוציא את הקליפה יחד עם מעט אוכל.

מקורות וטעמים: בדברים אלו יש להיזהר מאחר והם מצויים בשבת והרגלו של האדם בימות החול לקלף פרי ולהניח את קליפתו על השולחן, ובשבת הקליפה נחשבת מוקצה ואסור לטלטלה. וכמו כן, כאשר מקלפים ביצה וכדומה, מצוי שהקליפה נופלת לתוך האוכל ומתוך הרגל האדם מוציאה, ויש בזה משום איסור בורר.

קילוף לצורך אורחים

כאמור לעיל, אסור לקלף פירות וירקות כדי לאוכלם לאחר זמן מרובה, ודבר זה אסור משום איסור בורר. ואדם המארח אנשים ורוצה להגיש לפניהם קערה מלאה פירות, מותר לו לקלף כמות גדולה של פירות ולהניח לפניהם על אף שיודע בוודאות שלא יאכלו את כל הפירות שבקערה. ואין בזה משום איסור בורר מכיוון שעושה זאת לכבודם, והדבר נחשב לצורך ולאלתר.

מקורות וטעמים: בא“ח פרשת בשלח הלכה ג.‘ אול“צ פרק ל“א הלכה ג.‘ 

שטיפת פירות וירקות

מותר לשטוף פירות וירקות כדי להסיר מהם את האבק, העפר וחומרי הריסוס שעליהם, אם עושה זאת על דעת לאוכלם לאלתר, ואין בזה משום איסור בורר פסולת מתוך אוכל. ואין צריך לומר שמותר להדיח פירות נקיים, כשעושה כן מטעמי היגיינה לשם זהירות, שבזה לכל הדעות יש להתיר. אבל אסור להשרות פירות או ירקות בכלי מלא מים כדי להסיר מהם את העפר.

מקורות וטעמים: שו“ע שי“ט סעיף ח.‘ חזו“ע דיני בורר סעיף י“ז. והאיסור להשרות פירות בתוך קערת מים הוא משום שעושה פעולה הדומה לברירה, שהרי העפר והפסולת שוקעים או צפים ונפרדים מן הפרי וזו בדיוק תוצאת מלאכת הברירה המפרידה את הפסולת מהאוכל. באור הלכה ד“ה דהוה לה כבורר. ולכן כאשר אדם רוצה להשרות עלי חסה וכדומה בתוך מים וסבון כפי המקובל לעשות, ישרה אותם רק לאחר שישטוף את העלים ויסיר מהם את החול והלכלוך המעורבים בהם.

הכנת סלט פירות

מותר להכין בשבת סלט פירות העשוי מפירות שונים ומותר אף לסחוט לתוכו תפוז וכיוצא בזה. אך יש להקפיד לאוכלו תוך חצי שעה, שהרי קילוף פירות בשבת מותר בתנאי שהפרי נאכל לאלתר. ומלבד זה, יש לאוכלו תוך חצי שעה מעת הקילוף משום מלאכת טוחן, שהחותך ירקות או פירות דק, יש לאוכלם תוך חצי שעה.

מקורות וטעמים: וכאמור לעיל, בשעת הצורך אפשר להקל לאוכלו תוך שעה, אך יש להיזהר שלא להכין סלט פירות בשבת ולהכניסו למקרר כדי לאוכלו בעוד שעתיים או שלוש. ואם עושה זאת לצורך הסעודה ובסמוך לסעודה, מותר אף אם יאכל את הסלט בסוף הסעודה לאחר זמן רב כמבואר ברמ“א שי“ט סעיף א‘ ובמשנ“ב ס“ק ד.‘

גרעין הנמצא בתוך סלט

קערת סלט שיש בתוכה גרעיני לימון, אסור להוציא את הגרעינים ולזרקם משום שמוציא פסולת מתוך אוכל וזוהי מלאכת בורר. וכן הדין שאסור להוציא לכלוך הנמצא בתוך המאכל. ואדם הרוצה להוציא את הפסולת מן האוכל, יוציא את הפסולת עם מעט אוכל.

מקורות וטעמים: משנ“ב שי“ט ס“ק ס“א. 

הסרת נוצות מן עוף

אדם שמגישים לפניו עוף שנותרו על גביו נוצות, מותר לו להפריד את הנוצות ואין לחוש בזה לאיסור בורר ולאיסור גוזז. וכמו כן, מותר להסיר את העור כדי לאכול את העוף.

מקורות וטעמים: חזו“ע דיני בורר סעיף י“ד. אול“צ פרק ל“א הלכה י“ג, וכתב שם שאין איסור גוזז בדבר מבושל, ואין בכך משום איסור בורר מכיוון שהנוצות מחוברות לאוכל כדרך גידולן ומוציאן תוך כדי האכילה.

הפרדת עצמות הדגים

מותר לאדם להוציא את עצמות הדג תוך כדי אכילתו למרות שעל ידי כך הוא בורר פסולת מתוך אוכל. והדבר מותר משום שפעולה זו נחשבת כדרך אכילה, וכן משום שהעצמות מחוברות לדג כדרך גידולו ויש הסוברים שאין איסור ברירת פסולת מאוכל כאשר שני המינים מחוברים כדרך גידולם.

מקורות וטעמים: בא“ח פרשת בשלח הלכה י.‘ חזו“ע דיני בורר סעיף י“ג. אול“צ פרק ל“א הלכה ה.‘

עצמות הנמצאות בצלחת

עצמות עוף או דג שהופרדו מן הבשר ונותרו בתוך הצלחת בסמוך לאוכל, יש להיזהר שלא להוציאן מן הצלחת, מפני שדבר זה נחשב כברירת הפסולת מן האוכל. ולכן יקפיד ליטול דווקא את האוכל מתוך הפסולת. ואם העצמות מפריעות לו באכילתו ואינו יכול לאכול באופן זה, רשאי להקל ולהוציאן.

מקורות וטעמים: בא“ח פרשת בשלח הלכה י“א. חזו“ע דיני בורר סעיף י“ג. ילקו“י שי“ט סעיף מ,‘ וכתב שם שאם הפסולת מפריעה לו באכילה, מותר להזיזם לצדי הצלחת.

אבטיח ומלון עם גרעינים

מותר לנער חתיכת אבטיח כדי שיפלו ממנה הגרעינים. ואם נותרו עליה גרעינים לאחר הניעור, מותר להוציאם בידיו ואין בזה משום מלאכת בורר משום שזוהי דרך האכילה ואין מחייבים את האדם להכניס לפיו את הפרי ורק אז להוציא הגרעינים, שאין זו דרך אכילה. וכמו כן, מותר להסיר את הגרעינים הנמצאים על גבי המלון בטרם האכילה, משום שזוהי דרך אכילתו של המלון.

מקורות וטעמים: בא“ח פרשת בשלח הלכה ז.‘ אול“צ פרק ל“א הלכה ה‘ במקורות. חזו“ע דיני בורר סעיף י“ב. אמנם בענבים וכדומה שיש בתוכם גרעינים, אסור להוציא את הגרעינים קודם האכילה, ויש לשים את הענב בתוך פיו ולהוציא את הגרעינים מפיו משום שכך היא דרך אכילת הענבים בשונה מאבטיח. וכאשר אדם אוכל תמר בשבת, יפתח את התמר ויחזיק את הגרעין בידיו וימשוך ממנו את התמר, כדי שיחשב כמוציא את האוכל מן הפסולת.

ברירת השמן מדג הטונה

מותר להוציא את השמן הצף על גבי דג הטונה אך אסור להוציא את השמן הבלוע בין נתחי הטונה ויש בכך משום איסור ’בורר.‘ ואם שופך יחד עם השמן מעט מהטונה עצמה, הדבר מותר. ולכן, אדם הרוצה להוציא את השמן הבלוע בבשר הטונה, ילחץ עליו עם מזלג או עם מכסה הקופסא ויוציא עם השמן מעט מהטונה.

מקורות וטעמים: ילקו“י שי“ט סעיף נ“ב. וטעם הדבר הוא משום שהשמן הצף אינו נחשב כמעורב עם הטונה ומלאכת בורר שייכת רק בדברים המעורבים. אולם השמן הבלוע בין נתחי הטונה נחשב כמעורב ואסור להוציאו. ואם שופך יחד עימו מעט מהטונה עצמה, הדבר מותר משום שכאשר מוציא מעט אוכל יחד עם הפסולת, אין איסור בורר.

ברירת מים מתוך קופסת שימורי מלפפונים

מותר לשפוך את כל המים הנמצאים בקופסת שימורים המכילה מלפפונים ואין בכך משום איסור בורר. וטעם ההיתר הוא מפני שהם גדולים וניכרים ואינם נחשבים כמעורבים במים.

מקורות וטעמים: ילקו“י שי“ט סעיף נ“א. ומכיוון שמעיקר הדין אין דין בורר במלפפונים הנמצאים בתוך מים, מותר לשפוך את כל המים שבקופסא או להוציא ממנה את המלפפונים אף זמן רב קודם הסעודה. ויש המחמירים להשאיר מעט מים בקופסת השימורים יחד עם המלפפונים או להוציא את המלפפונים מן המים בסמוך לסעודה.

ברירת מים מתוך קופסת שימורי תירס וזיתים

יש להקפיד שלא לשפוך את המים הנמצאים בקופסת שימורים המכילה תירס או זיתים, משום שפעולה זו נחשבת כברירת פסולת מתוך אוכל, שהרי המים הנשפכים הם פסולת. ואין הדבר דומה למלפפונים שהם גדולים ומשום כך ניתן להקל בשפיכת המים הנמצאים עימם. ולכן, אדם הרוצה להוציא תירס או זיתים מקופסת שימורים, יוציא אותם בעזרת כף על אף שעל ידי זה יצאו עימם גם מעט מים. וישנה אפשרות נוספת והיא שיעביר את כל תכולת הקופסא לקערה עמוקה וכך יוכל להוציא את הזיתים והתירס הנמצאים למעלה. וישנה אפשרות שלישית והיא שישפוך את המים יחד עם מעט תירס או זיתים, ובאופן זה אינו נחשב כבורר משום שבורר אוכל ופסולת מתוך אוכל.

מקורות וטעמים: למעשה אנו חוששים שיש ברירה בלח, וכל החשש הוא דווקא בדברים קטנים אבל דברים גדולים הנמצאים במים, אינם נחשבים כמעורבים ולא שייך בהם דין ברירה. חזו“ע דיני בורר סעיף כ“ב במקורות, ולדעתו אפשר להקל ולשפוך את המים משום שגם במקרה זה חל הדין של ’אין ברירה בלח.‘ שש“כ פרק ג‘ סעיף י“ט. בא“ח פרשת בשלח הלכה י“ב, ולדעתו אין לסמוך על הדעה הסוברת שאין ברירה בלח ולכן כאשר יש זבוב בתוך משקה, יוציא אותו יחד עם מעט מהמשקה.

שימוש בכלי המיועד לאחסון זיתים

ישנו כלי המיועד לאחסון זיתים שיש בתוכו מסננת נשלפת, וכאשר רוצים להוציא את הזיתים, מרימים את המסננת והזיתים עולים עימה והמים נותרים בתחתית הכלי. ועל אף שכלי זה מוציא את האוכל מן הפסולת, אסור להשתמש בו בשבת מכיוון שהוא כלי המיועד לברירה, וכל ההיתר לברור אוכל מתוך פסולת הוא רק כשבורר ביד ולא בכלי המיועד לכך.

מקורות וטעמים: אורחות שבת פרק ג‘ סעיף פ“ג. ואם נשארו בכלי זיתים בודדים, אין בהם דין בורר מכיוון שהם ניכרים ועומדים בפני עצמם.

שימוש ברשת שבקופסת הגבינה

ישנן גבינות קשות הנמכרות בתוך קופסת פלסטיק המכילה מים, וגוש הגבינה שבתוכן נמצא בתוך רשת, וכאשר רוצים להוציא את הגבינה מרימים את הרשת עם הגבינה שבתוכה והמים נותרים בתחתית הקופסא. ואף על פי שהרשת מוגדרת ככלי המיועד לברירה, מותר להשתמש בה כדי להוציא את הגבינה בשבת. ודבר זה מותר מכיוון שהגבינה גדולה וניכרת בפני עצמה ואינה נחשבת כמעורבת במים ומשום כך אין בזה כלל מלאכת בורר. וכל ההיתר הוא דווקא בגבינה המגיעה כגוש שלם, אך ישנן גבינות מסוג זה שהן חתוכות לקוביות קטנות, וגבינות אלו אין להוציאן בשבת על ידי הרשת משום שהן נחשבות כמעורבות במים.

מקורות וטעמים: כפי המבואר, אין ברירה בלח בדברים שהם גדולים וניכרים בפני עצמם, אך בדברים קטנים יש איסור ברירה בלח מכיוון שהם נחשבים כמעורבים בתוך המים ואינם עומדים בפני עצמם.

שימוש בקומקום שיש בפיו מסננת

קומקום של תה שיש בפיו מסננת המונעת את מזיגת העלים לתוך הכוס, אם עלי התה נמצאים בתחתית הקומקום, מותר למזוג ממנו לתוך הכוס, ואם הם מעורבים וצפים בתוך המים, לכתחילה יש להיזהר שלא למזוג מן הקומקום לתוך הכוס. ובכל אופן, גם כאשר העלים נמצאים בתחתית הקומקום, יש להיזהר שלא למזוג ממנו כאשר המים עומדים להיגמר.

מקורות וטעמים: אול“צ פרק ל“א הלכה י“א. חזו“ע דיני בורר סעיף כ“ב, ולדעתו טוב להמתין שהעלים ישקעו ואז למזוג את התה. שש“כ פרק ג‘ סעיף ס“א.

שימוש במלחייה עם גרגירי אורז

מלחייה שיש בה גרגירי אורז שנועדו למנוע היווצרות גושים במלח, מותר להשתמש בה בשבת, ואין לחוש בזה לאיסור בורר ולאיסור בורר בכלי מאחר והדבר נחשב כדרך אכילה.

מקורות וטעמים: חזו“ע דיני בורר סעיף ט“ז, וכתב שם שעיקר הטעם הוא משום שהמלחייה אינה נחשבת ככלי המיועד לברירה וכוונת המשתמש במלחייה היא רק להשתמש במלח.

סחיטת לימון הנתון ברשת

אסור לסחוט בשבת לימון שנעטף ברשת כדי שהגרעינים לא יצאו ממנו בעת שסוחטים אותו על גבי המאכל. ודבר זה אסור משום שזהו בורר בכלי, שהרי מטרת הרשת היא לברור את הגרעינים ממיץ הלימון.

מקורות וטעמים: פשוט, שהרי הרשת נועדה לברור את מיץ הלימון ולהשאיר את הגרעינים בתוכה.

פינוי השולחן

כאשר מפנים את השולחן בשבת ויש עליו מאכלים המעורבים עם פסולת, יש להיזהר שלא לקחת את המאכל מתוך הפסולת כדי לשומרו לזמן אחר, כי כל ההיתר לברור אוכל מתוך פסולת הוא רק לצורך שימוש מידיי ולא עבור זמן מאוחר יותר. ולכן כשיש על השולחן פסולת ואוכל, יש להוציא את הפסולת יחד עם מעט אוכל, או לחילופין, ליטול את האוכל יחד עם הפסולת ולשומרם יחדיו במקרר.

מקורות וטעמים: אול“צ פרק ל“א הלכה א.‘

ברירה לצורך חימום המאכל

מותר לברור תבשיל כדי לחממו, ואין בזה משום בורר לאחר זמן, על אף שפעולת החימום אורכת שעה ויותר, וכגון להוציא דגים מתוך רוטב על מנת לחממם.

מקורות וטעמים: שש“כ פרק ג‘ הערה רכ“ב. מעשה השבת פרק ג‘ סעיף צ“ב. וטעם הדבר הוא שמאחר והדרך היא לחמם תבשיל בסמוך לאכילתו ולא קודם לכך, הרי הברירה חשובה כדרך אכילה.

ברירה בדבר לח

לכתחילה אנו מחמירים שיש איסור בורר גם בדבר יבש הנמצא בתוך משקה, ואם אינו רוצה בדבר היבש, אסור להוציאו מן המשקה. ולכן אין להוציא זבוב שנפל לתוך משקה משום שהדבר נחשב כמוציא פסולת מאוכל. ויש להוציא את הזבוב יחד עם מעט מן המשקה. וכל זה דווקא בדברים קטנים כמו זבוב וכדומה אבל דברים גדולים הנמצאים בתוך משקה, לא שייך בהם איסור בורר כלל מכיוון שהם גדולים ונחשבים כעומדים בפני עצמם ואינם מעורבים במשקה כלל. ולכן מותר לשפוך מים מתוך סיר המכיל ביצים בשבת, ואין בזה איסור בורר, וכן על זו הדרך.

מקורות וטעמים: שביתת השבת מלאכת בורר סעיף י“א. בזבוב הנמצא בתור משקה, נחלקו הט“ז והמהריט“ץ אם שייך איסור בורר אך כל מחלוקתם היא דווקא במקרה זה אבל בדבר גדול הנמצא במים, לכולי עלמא אין דין בורר.

ברירה כדי ליטול דבר המונח בתחתית הקערה

קערה שמונחים בה כמה מיני פירות, והמין שחפץ לאכלו מונח בתחתית הקערה, מותר לסלק את הפירות המונחים למעלה כדי שיוכל לאכול את הפירות המונחים בתחתית הקערה ואין בזה משום איסור בורר. וכמו כן, אדם שיש לו כמה חולצות המונחות על קולב וחפץ דווקא בחולצה הנמצאת מתחת לחולצות האחרות, מותר לו להסיר את החולצות העליונות כדי להגיע לחולצה הנמצאת מתחתיהן ואין בזה משום איסור בורר.

מקורות וטעמים: משנ“ב שי“ט ס“ק ט“ו. חזו“ע דיני בורר סעיף ד‘ במקורות. שש“כ פרק ג‘ סעיף מ“ה. והוסיף שם שכל ההיתר הוא דווקא כשהפירות שלמעלה טובים וראויים לאכילה אבל אם הם רקובים, אסור להסירם אף שרוצה להגיע לפירות שתחתיהם מכיוון שעם הוצאתם הוא מתקן את הפירות הטובים.

בורר לאשפה

מספר דברים המעורבים יחדיו שכולם מיועדים להיזרק לאשפה, מותר לבררם משום שאין איסור לברור פסולת מפסולת. ולכן מותר לשפוך שאריות מאכל עם רוטב לתוך המשולש שבכיור על אף שהוא מסנן את המשקה ושאריות המאכל נותרות בתוכו. וכמו כן כאשר מפנים את השולחן בסיום הסעודה ויש עליו שאריות לחם המעורבות בפסולת, מותר ליטול את הלחם כדי לשומרו על מנת להשליכו לאשפה לאחר שיתייבש. ואין בזה משום איסור בורר מפני שאותו הלחם מיועד גם הוא להשלכה לאשפה, ואינו משליכו עכשיו מפני שאינו רוצה בביזוי הלחם.

מקורות וטעמים: באור הלכה שי“ט ד“ה היו. שש“כ פרק י“ב סעיף י“ז. שו“ת אגרות משה ח“ד סי‘ ע“ד. ילקו“י שי“ט סעיף ל“ד. והטעם לכך הוא שעיקרה של מלאכת בורר הוא ברירה על מנת לתקן מין אחד מהמין השני כדי שיהיה ראוי לאכילה, מה שאין כן כאשר שני המינים מיועדים להיזרק ולא שייך בהם שום תיקון. וכמו כן, מותר לשים מסננת בכיור על מנת לסנן את העצמים הגדולים כדי שלא תיווצר סתימה בכיור.

בורר בשאר דברים

כשם שיש איסור מלאכת בורר באוכל, כך יש איסור מלאכת בורר בחפצים המעורבים זה בזה. ולכן צריך להקפיד ליטול דווקא את החפץ שלו הוא נזקק ולא את שאר החפצים המעורבים עימו. וצריך להקפיד על כך שנטילת החפץ תהיה לצורך שימוש מידי.

מקורות וטעמים: משנ“ב שי“ט ס“ק ט“ו. בא“ח פרשת בשלח סעיף י“ג. חזו“ע דיני בורר סעיף ט“ו, ולדעתו אין איסור בורר בסכו“ם כשמפרידים אותם ושמים כל מין בתא המיוחד לו משני טעמים, האחד משום שיש הסוברים שדין בורר הוא רק בגידולי קרקע, והשני משום ששניהם שווים בעיניו ורוצה אותם לאחר זמן. ועל כל פנים כתב שם שטוב שלאחר השטיפה ייקח מכל הבא ליד וישים אותו במקומו ולא ייקח דווקא ממין מסוים.

עצה טובה במלאכת בורר

כאשר מספר דברים מעורבים יחדיו, אסור ליטול אחד מהם על מנת להשתמש בו לאחר זמן ואסור להוציא את הפסולת מן האוכל, אך ניתן לפזר את כל התערובת בבת אחת כדי שכל מין יעמוד בפני עצמו ולא יהיה מעורב עם שאר המינים, וכך ניתן לקחתו. ולכן, אדם שיש לו תפוח רקוב הנמצא בין תפוחים טובים, אסור לו להוציאו, משום שאסור לברור פסולת מתוך אוכל, ואסור לו להוציא את כל התפוחים הטובים אם אינו מעוניין לאוכלם תוך שעה, אולם מותר לו לפזר את כל התפוחים באופן שכל תפוח יעמוד בפני עצמו וכך יוכל להשליך את התפוח הרקוב ולהחזיר את התפוחים הטובים למקומם. ועצה זו יכולה להועיל כאשר רוצים לפנות את השולחן ומונחים עליו מספר דברים המעורבים יחדיו. וכן כאשר רוצים למיין סכו“ם המעורבים זה בזה.

מקורות וטעמים: שו“ת אגרות משה ח“ד סי‘ ע“ד. שש“כ פרק ג‘ הערה ו,‘ ולדעתו אחד יפזר את התערובת והשני ייקח את המאכל או הפסולת שאינה רצויה.

סיכום ענייני מלאכת בורר

אסור להוציא פסולת מתוך אוכל למעט את המקרים הבאים שבהם מותר להוציא את הפסולת מן האוכל או להוציא את האוכל מן הפסולת ולאכלו לאחר זמן.

א. כשמוציא את המאכל שאינו רוצה בו ונחשב לו כפסולת, ונותן אותו לאדם אחר המעוניין בו כדי שיאכל אותו.

ב. כשמוציא מעט אוכל יחד עם הפסולת.

ג. כשבורר דבר אחד משני דברים המיועדים להיזרק.

ד. כשמוציא את עצמות הדג, ודבר זה מותר מכמה טעמים.

ה. כאשר מזיז תערובת כדי להגיע לדבר הנמצא מתחתיה.

ו.  כאשר מוציא דבר גוש גדול הנמצא בתוך מים וכגון כשמוציא ביצה מתוך מים.