טיפול וטיפוח הגוף בשבת

צחצוח שיניים

מותר לצחצח שיניים בשבת ולכתחילה ראוי ונכון שלא להשתמש לצורך כך במשחת שיניים אלא במי-פה. וכל ההיתר לצחצח שיניים הוא דווקא למי שלא יוצא לו דם מהחניכיים בשעת הצחצוח אבל אדם שבכל פעם שמצחצח את שיניו יוצא לו דם, אסור לו לצחצח שיניים בשבת.

מקורות וטעמים: אול“צ פרק ל“ה הלכה ו,‘ ושם אסר לצחצח שיניים במשחה. ילקו“י שכ“ו סעיף ט“ו, וכתב שם שמעיקר הדין אפשר להקל וגם לדעתו טוב להחמיר. ואם יוצא לו דם, יש בזה איסור חובל והדבר אסור לכל הדעות. שש“כ פרק י“ד סעיף מ“א.

שימוש בבושם בשבת

מותר לתת בושם על הפנים והידיים בשבת אבל אין לתת בושם על שאר הגוף או על השערות, משום שבמקומות אלו הריח נשאר לזמן רב ויש בזה איסור של ’מוליד ריח.‘ וכמו כן, אסור לתת בושם על גבי הבגדים בשבת. והמחמיר שלא לתת על עצמו בושם כלל בשבת, תבוא עליו הברכה.

מקורות וטעמים: בא“ח פרשת תצוה סעיף י“א, ולדעתו אסור לתת כלל בושם בשבת. אול“צ פרק ל“ה הלכה ח,‘ ושם התיר רק על פניו וידיו. ילקו“י ש“ג סעיף י“א. ובמקומות המכוסים, הריח גם נדבק בבגדים ויש בזה משום איסור של ’מוליד ריח.‘ וכך לכאורה הדין בדאודורנט ספריי שאם הוא משאיר ריח בבגדים לזמן רב, אסור לשים אותו גם על הגוף, משום שבהכרח הריח יעבור מהגוף לבגד, אלא אם כן הוא אינו מעוניין ולא אכפת לו מהריח העובר לבגד שאז מותר לשים אותו על המקומות המכוסים. וכעין זה מבואר במשנ“ב שכ“א ס“ק כ“ה. שש“כ פרק י“ד סעיף ל“ו.

שימוש בסבון מוצק

אין להשתמש בשבת בסבון מוצק, משום שיש לחוש בזה לאיסור ממרח, אבל מותר להשתמש בשבת בסבון נוזלי.

מקורות וטעמים: אול“צ פרק ל“ה הלכה ז.‘ חזו“ע דיני דש סעיף כ“ג, ולדעתו מעיקר הדין, השימוש בסבון זה מותר בשבת אך בעל נפש ימנע מזה. ורופאים המטפלים בחולים, רשאים לרחוץ ידיהם בסבון ואין להם להחמיר. שש“כ פרק י“ד סעיף י“ח.

שימוש בקרם ידיים

מותר למרוח על הידיים קרם ידיים נוזלי או לסוך אותם בשמן בשבת אם עושה זאת לתענוג. אך אדם שידיו יבשות או סדוקות ורוצה לשים קרם או שמן כדי לרככם, אסור לו לעשות כן בשבת, משום שיש בזה משום רפואה, וכל דבר רפואה אסור לעשותו בשבת כשאינו חולה.

מקורות וטעמים: ילקו“י שכ“ז סעיף ג.‘ אול“צ פרק ל“ה הלכה ז.‘ שש“כ פרק ל“ד סעיף י“ג. ואדם שידיו או שפתיו יבשות ומורח עליהן חומר שאינו נוזלי, יש בזה גם איסור של ממרח.

חומר דוחה יתושים

מותר למרוח ביד על גוף האדם חומר נזיל שאינו משחה כדי להרחיק יתושים וכדומה. ומותר להשתמש לצורך כך גם בתרסיס.

מקורות וטעמים: שש“כ פרק י“ד סעיף ל“ה, שאין בזה משום איסור ממרח שהרי החומר נוזלי. ואין בזה משום איסור רפואה שהרי מטרתו היא רק לסלק את היתושים.

סירוק השיער

אסור להסתרק במסרק בשבת משום שוודאי הוא שנתלשות שערות, ויש אומרים שיש בזה איסור מדרבנן, ויש אומרים שיש בזה איסור תורה. וצריך להיזהר בדבר זה מאוד משום שהרבה אנשים נכשלים בזה. ומותר לסרק את השערות בשבת בידיו.

מקורות וטעמים: שו“ע ש“ג סעיף כ“ז. אול“צ פרק מ“ג הלכה ג.‘ שש“כ פרק י“ד סעיף נ,‘ ושם התיר להסתרק במסרק שיש בין שיניו רווח גדול שאין חשש שייתלש שיער על ידי השימוש בו.

קליעת צמה

אסור לקלוע שערות לצמה בשבת וכן אסור להתיר את הקליעה בשבת.

מקורות וטעמים: שו“ע ש“ג. משנ"ב ס“ק פ“ב פ“ג. וכמו כן ישנה מחלוקת הפוסקים האם מותר לסלסל פאות האיש ולכתחילה יש להיזהר מלעשות כן בשבת.

גזיזת ציפורניים

אסור לגזוז ציפורניים בשבת בין בכלי בין בידיו ובין בשיניו. ויש להיזהר בדבר זה מאוד, בפרט אדם הרגיל בימות החול לכסוס את ציפורניו בשיניו. אך ציפורן שנתלשה רובה והיא מצערת את האדם, מותר לתלשה בשבת בידיו אבל לא על ידי כלי.

מקורות וטעמים: שו“ע שכ“ח סעיף ל“א. בא“ח פרשת תצוה הלכה ה.‘ משנ“ב ס“ק צ“ו, והטעם הוא משום שפירש רובו, נחשב כתלוש ולא גזרו במקום צער כשמסירו בשינוי.

קילופי עור

אסור לקלף את עור הגוף בשבת, ואסור לגרד את הגוף בשבת אם על ידי כך יתקלף העור. ואפילו עור שכבר עומד להיתלש, אסור לתלשו בשבת.

מקורות וטעמים: שו“ע שכ“ח סעיף ל“א. בא“ח פרשת כי תשא הלכה ט“ז.

ריצה

אין לרוץ בשבת אלא אם כן רץ לדבר מצוה כגון לבית הכנסת וכיוצא בזה. ומותר לרוץ בשבת כאשר יורד גשם או כשבורח מפני כלב וכיוצא בזה.

מקורות וטעמים: שו“ע ש“א סעיף א.‘ משנ“ב ס“ק א.‘ שש“כ פרק כ“ט סעיף ד.‘ וטעם האיסור לרוץ הוא משום הכתוב ”וכבדתו מעשות דרכיך“ ודרשו חז“ל ”שלא יהא הלוכך בשבת כהלוכך בחול,“ שדרך האדם למהר ולרוץ לעסקיו. ולכן כאשר רץ לדבר מצוה או מפני סיבות המצריכות אותו לרוץ כגון שיורד גשם וכדומה, אין זה בכלל האיסור.

ריצה והתעמלות

מותר להתעמל בשבת כשאינו מתכוון להזיע על ידי ההתעמלות. אבל אסור להתעמל בשבת כדי להזיע. וכמו כן, מותר לרוץ בשבת אם כוונתו לשמור על כושר גופני ואינו מתכוון להזיע בריצה זו.

מקורות וטעמים: שו“ע ש“א סעיף ב,‘ ושם כתב שבחורים המתענגים בריצתם, מותר להם לרוץ משום שהדבר הוא עונג שלהם. שו“ע שכ“ח סעיף מ“ב. אול“צ פרק ל“ו הלכה י“ב. וכל פעולה שנעשית בשביל להזיע אסורה מכיוון שבעבר היתה רגילות להזיע על ידי רפואות שהיו עושים ולכן גזרו חכמים על כל דבר המביא לידי זיעה. ולדעת האול“צ מותר להתעמל גם על ידי כלים כגון קפיצים, משקולות וכדומה. חזו“ע דיני חולה שאין בו סכנה סעיף ט“ו.

מסאג‘

אדם שעצמותיו כואבות, מותר לעשות לו מסאג‘ בשבת בנחת ואף מותר להשתמש לצורך זה בשמן נזיל אך לא בקרמים ומשחות.

מקורות וטעמים: חזו“ע דיני חולה שאין בו סכנה סעיף ט“ו ובמקורות. וכל ההיתר להשתמש בשמן הוא דווקא אם משתמש בשמן כדי להקל עליו בעשיית המסאג‘ אבל אם עור הגוף יבש, אין להשתמש בשמן משום איסור רפואה. וכפי שכתבנו יש לעשות המסאג‘ בנחת ולא בחוזקה אך אם נתפס צווארו או גבו עד שנחלש כל גופו ונפל למשכב, מותר לעשות לו מסאג‘ אפילו בחוזק.