בישול בשבת הוא לאו דווקא על ידי אש הגז וחום התנור אלא גם ידי מים חמים. ואדם ששם דבר שאינו מבושל בתוך מים חמים בשבת, עובר על איסור בישול כי יש כח במים החמים להביא לידי בישול והדבר אסור אף אם המאכל לא יתבשל לגמרי, מכיוון שהוא מתבשל מעט. ועל אף שבדרך כלל כלי שני אינו מבשל, ישנם דברים המוגדרים כ‘קלי הבישול‘ המתבשלים אפילו על ידי כלי שני, כגון עלי תה וכדומה. וניתן להכין תה וקפה בשבת בדרך בה המים החמים לא יבשלו את עלי התה ואת הקפה כפי שיתבאר בהמשך הדברים.
כלי ראשון שני ושלישי
כלי ראשון הינו כלי העומד על גבי האש. ויש בכח כלי זה לבשל כל דבר כל זמן שהוא רותח אפילו אם הורד מן האש. ולכן אסור לשים שום דבר בסיר רותח בשבת. ואין לערות תמצית תה או קפה שחור לתוך קומקום העומד על האש.
כלי שני הינו כלי שמימיו נמזגו לתוכו ישירות מן המיחם. וכלי זה מבשל רק דברים המתבשלים בקלות כגון עלי תה או ביצה. ולכן מותר לשים בכלי זה כל מאכל למעט הדברים המוגדרים כ‘קלי הבישול.‘
כלי שלישי הינו כלי שנמזגו לתוכו מים רותחים מן הכלי השני. וכלי זה אין בכוחו לבשל כלל ולכן מותר לשים בו כל דבר ואף דברים המוגדרים כ‘קלי הבישול‘ כגון עלי תה.
הכנת תה
כדי שלא להיכשל באיסור בישול בעת הכנת תה בשבת, יש למלא כוס מן המיחם ולערות את המים שבתוכה לכוס שנייה ולאחר מכן לשים בתוכה את עלי התה. וטעם הדבר הוא משום שעלי התה מתבשלים מחום המים של הכוס הראשונה, ולאחר שמערים את המים לכוס השנייה, הם מתקררים ושוב אין בהם כח לבשל. ואלו המרתיחים עלי תה על אש הגז ביום שישי ומשתמשים בשבת בתמצית התה המבושלת, יכולים למזוג את תמצית התה לתוך הכוס הראשונה שיש בה מים חמים, משום שמים ושאר משקאות לא מתבשלים בכלי שני.
מקורות וטעמים: שו“ע שי“ח סעיף ד,‘ ומבואר שם ש‘קלי הבישול‘ מתבשלים אף בכלי שני. משנ“ב ס“ק ל“ט, ושם מבאר עוד כיצד להכין תה בשבת מבלי להיכשל באיסור בישול. אול“צ פרק ל‘ הלכה ג,‘ ולדעתו מותר לערות מכלי שני על שקית תה ואין צורך להכניסה לכלי השלישי כפי שעושים בעת שמשתמשים בעלי תה, משום שהעירוי הראשוני המבשל כדי קליפה נשפך על השקית ולא על העלים הנמצאים בתוכה. חזו“ע דיני מבשל סעיפים ז‘ כ“א, ולדעתו טוב להחמיר שלא לשים שקית תה בכלי שני ומותר לכתחילה לערות עליה מכלי שני כשהיא נמצאת בכלי שלישי. וכאשר משתמשים בשקית תה בשבת, יש להיזהר שלא לנענע אותה על מנת להוציא ממנה את הטיפות לאחר שמוציאים אותה מהכוס, משום שיש בזה משום איסור בורר שהרי בורר את הטיפות מן העלים הנמצאים בתוך השקית.
הכנת קפה שחור
מעיקר הדין, מותר להכין קפה שחור בדרך הרגילה ולערות מים ישירות מן המיחם על הקפה הנמצא בתוך הכוס. אך מאחר וזהו ספק איסור תורה, כדאי ונכון להחמיר ולערות את כוס המים החמים אל כוס שנייה שבה נמצא הקפה. והמחמיר בזה תבוא עליו ברכה.
מקורות וטעמים: שו“ע שי“ח סעיף ד,‘ והביא שם מחלוקת האם שייך בישול לאחר קלייה ודעתו שמעיקר הדין יש להתיר. חזו“ע דיני מבשל סעיף ד.‘ אול“צ פרק ל‘ הלכה ד,‘ ולדעתו יש להחמיר ולשים את הקפה בכלי שלישי, ומכיוון שמרן הביא דעה זו בשו“ע, יש לחוש לה לכתחילה כיוון שיש בזה איסור תורה. בא“ח פרשת בא הלכה ח,‘ וכתב שם שהמכינים קפה בשבת בדרך הרגילה, יש להם על מה שיסמכו, אך טוב להחמיר ולשים קודם את המים ולאחר מכן את הקפה.
הכנת קפה נמס
מותר להכין קפה נמס בשבת בדרך הרגילה ולמזוג מים חמים ישירות מן המיחם על הקפה הנמס, מפני שהקפה הנמס עובר תהליך של בישול בעת ייצורו ואין בישול אחר בישול בדבר יבש. והוא הדין בקקאו שדינו כקפה נמס ומותר לערות עליו מים ישירות מן המיחם.
מקורות וטעמים: שו“ע שי“ח סעיף ד,‘ וכתב שם שאין בישול אחר בישול ביבש. אול“צ פרק ל‘ הלכה ד.‘ וכמו כן יש להקל גם בסוכר מכיוון שהוא עובר תהליך של בישול. ולדעתו יש להקל בקפה נמס וסוכר גם לבני אשכנז. ואף שלאחר ששמים את הקפה נמס בתוך המים הוא הופך להיות לח, הוא אינו נחשב כדבר לח ומתייחסים אליו כפי שהיה בטרם נרטב במים.
הכנת קפה נמס בטעמים
אסור לערות מים רותחים ישירות מן המיחם על אבקת קפה נמס בטעמים כגון מוקה או וניל. וטעם האיסור הוא משום שחומרי הטעם שבו אינם עוברים תהליך של בישול. ולכן יש לשים את הקפה בתוך הכוס לאחר שמזגו לתוכה את המים החמים או לחילופין לערות על כוס הקפה מים חמים מכלי שני.
מקורות וטעמים: לאחר בירור הדבר עם חברת עלית, התבהר כי הקפה הנמס בטעמים אינו עובר בישול ויש להתייחס אליו כדבר לא מבושל שאסור לשפוך עליו מים חמים ישירות מן המיחם.
עלי נענע ולימון
מותר לתת עלי נענע או פלח לימון בתוך כוס עם מים חמים משום שהכוס שאנו מערים לתוכה מן המיחם נחשבת כ‘כלי שני‘ וכלי שני אינו מבשל )למעט דברים מסוימים הנקראים ’קלי הבישול‘ שמתבשלים אף בכלי שני וכאמור לעיל.( אבל אסור לשים את העלים בתוך כוס ולערות עליהם מים ישירות מן המיחם משום שהעירוי מכלי ראשון מבשל את העלים. ולכן יש להניח את העלים בכוס רק לאחר שמזגו לתוכה את המים.
מקורות וטעמים: חזו“ע דיני מבשל סעיף ט.‘ אול“צ פרק ל‘ הלכה ה.‘
סוכרזית
מותר לתת סוכרזית לתוך כלי שני בשבת לאחר שעירה מים מהמיחם לתוך הכוס, אך לא ייתן סוכרזית לתוך הכוס ויערה מים רותחים עליה.
מקורות וטעמים: חזו“ע דיני חולה שאין בו סכנה סעיף ה‘ במקורות. ואפילו אם יש בסוכרזית חומרים שאינם מבושלים, אפשר להקל ולשים אותה בכלי שני, וכל שכן כאשר כל המרכיבים שבה עברו תהליך בישול.
מים וחלב ושאר משקין
אין דין של ’קלי הבישול‘ בדבר לח ולכן מותר להוסיף מי ברז קרים לתוך כוס עם מים רותחים, משום שהכוס שעירו לתוכה מן המיחם נחשבת כ‘כלי שני‘ ודבר לח לא מתבשל בכלי שני. וכמו כן, מותר מאותו הטעם למזוג חלב קר לתוך קפה רותח.
מקורות וטעמים: שו“ע שי“ח סעיף י“ג. משנ“ב ס“ק פ“ו. אול“צ פרק ל‘ הלכה י“א. חזו“ע דיני מבשל סעיף ו.‘ משנ“ב ס“ק ל“ט, ושם כתב שמותר לתת בכלי שני חלב שנצטנן ויש שלמדו מכך שהיתר זה הוא דווקא בחלב שנצטנן מפני שכבר עבר בישול, אבל משקה שאינו מבושל כלל, אסור לתת אותו לתוך כלי שני. ולהלכה הדין הוא שמותר בכל משקה כפי שכתבנו.
