חז“ל אסרו למלוח בשבת מיני ירקות שהרגילות למולחם ולהשהותם במלח זמן רב, אפילו אם בדעתו לאוכלם מיד. וטעם איסור זה הוא משום שנראה ככובש כבשים בשבת ואסור לכבוש ירקות בשבת מפני שהוא כמבשל וגם משום שטבע המלח לעבד את הירקות והדבר נחשב כתיקון. ומותר למלוח את הירקות כשאינו נראה ככובש כבשים, בתנאי שאוכל אותם מיד.
הכנת מי מלח
אסור להכין מי מלח מרובים בשבת משום שנראה כמעבד. אך מותר להכין מי מלח מועטים כדי לטבל בהן ובלבד שלא יעשה כן לצורך יום חול.
מקורות וטעמים: שו“ע שכ“א סעיף ב.‘ משנ“ב ס“ק ט.‘ בא“ח פרשת בא הלכה י“ט. ומי מלח עזים המכילים שני שליש מלח ושליש מים, אסור להכינם בשבת ואפילו בכמות מועטת.
כבישת כבשים
חז“ל אסרו לכבוש בשבת מלפפונים או קישואים וכדומה במי מלח או בחומץ משום שכבוש הרי הוא כמבושל, ולפיכך אסור למלוח כמה חתיכות ירק משום שנראה ככובש.
מקורות וטעמים: שו“ע שכ“א סעיף ב.‘ משנ“ב ס“ק ט.‘
נתינת מלח על ירקות שהדרך לכובשם
אין לתת מלח על גבי מיני ירקות שדרך בני אדם לכובשם או שטבע המלח לפעול בהם עיבוד. ולכן אסור לתת מלח על גבי חתיכות צנון, בצל, שום או מלפפונים.
מקורות וטעמים: שו“ע שכ“א סעיף ג.‘ חזו“ע דיני כובש כבשים סעיף א.‘ ולכן צריך להיזהר כאשר מגישים לפני האורחים חתיכות מלפפון שלא לתת עליהם מלח בעת ההגשה וכל אחד ישים מלח על החתיכה שאוכל.
נתינת מלח על גבי חתיכה אחת
מותר לתת מלח על גבי חתיכה אחת של צנון או מלפפון וכדומה אם כוונתו לאוכלה תוך זמן קצר. והטעם הוא משום שבמליחת חתיכה אחת אינו נראה כלל ככובש כבשים.
מקורות וטעמים: שו“ע שכ“א סעיף ג.‘ חזו“ע דיני כובש כבשים סעיף א.‘
נתינת מלח על שאר ירקות
ירקות שאין דרך לכובשם במלח, והמלח אינו מעבד אותם, מותר לבזוק עליהם מלח. ולכן מותר לבזוק מלח על גבי פרוסות עגבנייה וחתיכות פלפל וכדומה.
מקורות וטעמים: שש“כ פרק י“א סעיף ב.‘
נתינת מלח בסלט ירקות
מותר לתת מלח לתוך סלט ירקות העשוי גם מירקות שהדרך למולחם, משום שאינו נראה כלל ככובש כבשים שהרי אין דרך לכבוש מלפפון עם עגבנייה וכיוצא בזה.
מקורות וטעמים: אורחות שבת פרק ז‘ סעיף י.‘ ויעשה זאת סמוך לסעודה והטוב ביותר שיעשה כפי הכתוב בהלכה הבאה שבזה ייצא ידי חובת כל הדעות.
הדרך המותרת לנתינת מלח
מותר לתת מלח על חתיכות מלפפון או צנון וכדומה אם יוצק לתוכם שמן או חומץ וכדומה תכף לאחר נתינת המלח, משום שהשמן והחומץ מחלישים את כח המלח.
מקורות וטעמים: משנ“ב שכ“א ס“ק י“ד. וכמו כן, יכול לתת את השמן או החומץ לפני ששם את המלח.
נתינת סוכר על גבי פירות
מותר לבזוק סוכר על גבי פירות כגון תות שדה או אשכולית, ולשהותם עם הסוכר זמן מה בכדי שיומתקו.
מקורות וטעמים: אול“צ פרק ל“ג הלכה א.‘ וזאת משום שדין כבישה שייך רק במלח ולא בסוכר. ועוד שאין דרך לכבוש את הפירות הללו.