מעלת קריאת שניים מקרא ואחד תרגום
אמר רב אמי לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותיו עם הציבור, מאריכים לו ימיו ושנותיו.
מקורות וטעמים: גמרא ברכות ח.‘
חובת הקריאה
חובה על כל אדם לקרוא הפרשה ’שניים מקרא ואחד תרגום‘ בכל שבוע ושבוע. והזמן הטוב ביותר לקריאה זו הוא ביום שישי וכן היה נוהג האריז“ל. אמנם אדם היודע בעצמו שלא יספיק לקרוא את כל הקריאה ביום שישי ובכך יאבד את רצף הפרשיות, רשאי להתחיל לקרוא ’שניים מקרא ואחד תרגום‘ החל מיום ראשון, וביום שישי יסיים את שאר הפרשה.
מקורות וטעמים: שו“ע רפ“ה סעיף א.‘ כה“ח ר“נ ס“ק ט.‘ בא“ח פרשת לך לך הלכה י“א, וכתב שם שבקריאת שמו“ת, מקיים מצוות הכנה לכבוד שבת. משנ“ב רפ“ה ס“ק ח,‘ ו וכתב שם שמנהג הגר“א שבכל יום לאחר התפילה, קורא מעט ומסיים את הקריאה בערב שבת.
דרך הקריאה
דרך הקריאה הנכונה ביותר היא שיקרא כל פסוק פעמיים ומיד לאחריו יקרא פעם אחת את התרגום. ובדיעבד בכל דרך שקרא, יצא ידי חובתו.
מקורות וטעמים: משנ“ב רפ“ה ס“ק ב.‘ כה“ח רפ“ה ס“ק ג.‘
אדם שלא הספיק הקריאה
אדם שלא הספיק לקרוא ’שניים מקרא ואחד תרגום‘ ביום שישי, ישלים את הקריאה בשבת קודם סעודת הבוקר. ואם לא הספיק להשלים קריאתו עד אז, ישלימה קודם מנחה של שבת. ואם לא הספיק להשלימה גם עד המנחה, ישלים קריאתו עד יום רביעי ובדיעבד עד שמיני עצרת.
מקורות וטעמים: שו“ע רפ“ה סעיף ד.‘
דיבור בזמן הקריאה
בזמן שאדם קורא ’שניים מקרא ואחד תרגום,‘ יזהר שלא להפסיק בדיבור. ואם צמא תוך כדי קריאתו, רשאי לשתות ולברך ברכה ראשונה ואחרונה.
מקורות וטעמים: כה“ח רפ“ה ס“ק ט“ו, וכתב שם שהעניין שלא להפסיק בדיבור הוא על פי הסוד שתהיה הקריאה שלמה בלי הפסקות. חזו“ע דיני שמו“ת סעי‘ ו,‘ והוסיף שם עוד שכל הפסקה לצורך מצוה מותרת בזמן הקריאה.
קריאה בטעמים
לכתחילה, יש לקרוא את הפסוקים בטעמי המקרא אך גם מי שאינו בקי בטעמים, יקרא את הפרשה משום שהקריאה בלא טעמים אינה מעכבת כלל ויוצא ידי
חובתו גם בקריאה רגילה בלא טעמים.
מקורות וטעמים: משנ“ב רפ“ה ס“ק י“ז.
פסוק אחרון
לאחר שסיים את הקריאה, יקרא פעם נוספת את הפסוק האחרון כדי שלא לסיים בתרגום, כמבואר הטעם ע“פ הסוד.
מקורות וטעמים: בא“ח פרשת לך לך הלכה י“א. כה“ח רפ“ה ס“ק ל“ג בשם האריז“ל.