ליבון הצמר בשבת הוא אחד מל“ט אבות מלאכות שאסרה התורה. ופעולת הליבון היא כיבוס הצמר וניקויו מהלכלוך שנדבק בו קודם הגזיזה. וכיבוס בגדים בשבת הוא תולדת מלאכת מלבן. ואיסור התורה של מלאכת מלבן חל גם על שריית בגד במים ביום השבת.
כיבוס בשבת
אסור לנקות בגד בשבת בכל צורה שהיא, בין על ידי מים בין על ידי רוק ובכל דרך אחרת הגורמת לניקוי הבגד. ומי שבגדו התלכלך, אסור לו בשום אופן לנקות את הכתם על ידי סמרטוט או מגבון וכיוצא בזה. ואין לזרות מלח או אבקת טלק כדי להוציא שומן מהבגד. ויש להיזהר מאוד בדברים הללו כי האדם יכול בנקל להיכשל באיסור תורה של כיבוס שהוא תולדת מלבן.
מקורות וטעמים: אול“צ פרק כ“ד הלכה ב.‘ שש“כ פרק ט“ו סעיף כ“ז. וכתב בספר חסידים שראוי שאדם המחזיק תינוק בידיו בשבת, יניח על גופו כרית וכדומה כדי שבגדיו לא יתלכלכו ויבוא להיכשל באיסור כיבוס בשבת. ואם בגדיו התלכלכו, יכול ליטול בגד או סמרטוט יבש ולהעבירו בנחת על גבי הלכלוך אך לא ישפשפנו, כמבואר בשו“ע ש“ב סעיף ט.‘ בא“ח פרשת פקודי הלכה ז,‘ וכתב שם שיש הנוהגים לנקות את בגדיהם בשבת על ידי שמרטיבים אותם במים בלא לסחטם וממתינים עד שיתייבשו, וסוברים שהדבר מותר מאחר ולא סחטו אותם, ודבר זה הוא איסור גמור וטעות בידם.
שרייתו זהו כיבוסו
אסור להשרות בגד מלוכלך בתוך מים בשבת, משום שבבגד נאמר הכלל של ’שרייתו זהו כיבוסו‘ דהיינו שעצם השרייה במים פועלת בניקוי הבגד. ולכן מי שבגדיו או בגדי ילדיו התלכלכו בשבת, אסור לו להשרות אותם במים כדי שלא יידבק בהם הלכלוך או כדי שלא יסריחו.
מקורות וטעמים: שו“ע ש“ב סעיף ט.‘ וברמ“א שם הביא שיש האוסרים להשרות במים גם בבגד נקי. משנ“ב ש“ב ס“ק ל“ט. ודבר זה מצוי ביותר בתינוקות שהרטיבו את בגדיהם במי רגלים, ואסור להשרות בגדים אלו במים בשבת.
סחיטת בגד
סחיטת בגד בשבת אסורה משום שסחיטה היא מצרכי הכיבוס. ולכן הסוחט בגד בשבת אף שאינו נזקק למים היוצאים ממנו, עובר על איסור כיבוס מן התורה.
מקורות וטעמים: משנ“ב ש“ב ס“ק ל“ט. ילקו“י ש“ב סעיף ב.‘
ניגוב מים שנשפכו על גבי השולחן
מותר ליטול מגבת גדולה, עבה ונקייה כדי לנגב מים שנשפכו על גבי השולחן. וינגבם בנחת ולא בחוזקה כדי שלא יבוא לידי סחיטת המגבת. ואם רוצה לנקות את השולחן, לא ינקהו בסמרטוט רטוב אלא ישפוך עליו מעט מים ויגרוף אותם בעזרת מגב.
מקורות וטעמים: שש“כ פרק י“ב סעיף מ“א. ויש להשתמש דווקא במגבת עבה ונקייה כי במגבת דקה יש חשש סחיטה ובמגבת שאיננה נקייה יש איסור של ’שרייתו זהו כיבוסו‘ דהיינו שעצם שריית הבגד המלוכלך היא פעולת כיבוס ואסור לעשות כן בשבת. ילקו“י ש“ב סעיף כ“ט. ואם נשפכו על השולחן שאר משקאות, מותר להספיגם בנחת גם במגבת שאיננה נקייה. אמנם מעיקר הדין, מותר לגרוף גם מים במגבת שאינה נקייה משום שאין אומרים ’שרייתו זהו כיבוסו‘ כאשר המלאכה נעשית בדרך לכלוך והמגבת מתלכלכת על ידי ניקוי השולחן.
הרטבת נייר טואלט
מותר להרטיב נייר טואלט בשבת כדי לנקות את גופו וכדומה, ויקפיד שלא ילחץ בחוזק כדי שלא יכשל באיסור סחיטה.
מקורות וטעמים: ילקו“י ש“כ סעיף מ.‘ שש“כ פרק י“ב סעיף מ“א, וכתב שם שאם נשפכו מעט מים על השולחן, מותר להספיגם במפיות נייר, ויזהר שלא יסחט את המים הבלועים בהן.
הנחת קומפרסים
מותר להניח קומפרסים (בד רטוב) על מצח החולה בשבת. ויש להקפיד שהבגד יהיה נקי וישים עליו רק מים מועטים ויזהר מלסחטו.
מקורות וטעמים: אול“צ פרק ל“ו הלכה כ“ד. כאשר הבגד נקי, לא חל עליו הדין של ’שרייתו זהו כיבוסו‘ ואף על פי כן יש לשים עליו מים מועטים בלבד כדי שלא יבוא לידי סחיטה.
עדשות מגע
נחלקו הפוסקים האם מותר להשרות עדשות מגע רכות בתמיסה המיוחדת להן כדי לנקותן. ולכן טוב להחמיר שלא להשתמש בתמיסה זו בשבת. וניתן להשרות את העדשות בחומר מיוחד שאינו מכיל חומרי ניקוי.
מקורות וטעמים: נוזל הניקוי מיועד לנקות את עדשות המגע מן החלבונים המופרשים על ידי העין, ועל ידי השרייה העדשה בולעת מעט מן החומר ומתנקה. ומותר להשרות את העדשות בנוזל שאין בו חומר ניקוי משום שהעדשה לא מתנקה על ידו כלל. חזו“ע דיני מתקן מנא סעיף ט,‘ וכתב שם שמותר להשרות את העדשות בחומר השומר על העדשה. ועיין באריכות באורחות שבת פרק י“ג סעיף מ‘ בהערה. שש“כ פרק ט“ו סעיף פ“ג.
ניקוי משקפיים
מותר לנקות עדשות משקפיים בשבת. ומותר להרטיב את העדשות ולנגבן במטלית יבשה, אך לא ירטיב את המטלית עצמה.
מקורות וטעמים: משנ“ב שכ“ג ס“ק ל“ח. שש“כ פרק ט“ו סעיף ל“ד. וזאת משום שאין כיבוס וליבון בזכוכית ובכל דבר שאינו סופג.
ניקוי אבק
מותר להסיר אבק מבגדים ונעליים ואין בזה משום מלאכת כיבוס.
מקורות וטעמים: כן משמע מלשון השו“ע בסימן ש“ב סעיף א‘ וברמ“א שם. ובני אשכנז מחמירים בדבר. וטעם הדבר שמותר להסיר את האבק ואין בכך משום כיבוס, מכיוון שהאבק לא חודר לתוך עור הנעל וממילא הסרתו אינה נחשבת ככיבוס, כן כתב בשו“ת שבט הלוי ח“ה סי‘ ל“ז. הליכות עולם הל‘ ניקוי וקיפול הבגדים סעי‘ ז.‘ ואף שמעיקר הדין מותר להסיר את האבק עם מברשת העשויה לכך, לכתחילה יש להסיר את האבק כלאחר יד כגון על ידי שרוולו וכדומה.
