הכנה לשבת
בבוקר יום שישי, מצוה על כל אדם לעשות הכנה כל שהיא לכבוד שבת קודש. וגם אם בני ביתו עושים את כל ההכנות, מוטל עליו בכל זאת להכין דבר מה לכבוד שבת. והכנה זו יכולה להיעשות על ידי קניות והכנת אוכל עבור השבת. וניקיון הבית וסידורו, נחשבים גם הם כהכנה לכבוד שבת קודש.
מקורות וטעמים: שו“ע ר“נ סעיף א‘. כה“ח ס“ק ז‘. חזו“ע דיני הכנות לשבת סעיף ו‘. שש“כ פרק מ“ב סעיף ו‘. בא“ח פרשת לך לך סעיף ו‘, ומביא שם שלפי דעת האריז“ל, יקנה את כל צרכי השבת ביום שישי, אך אם הם דברים המצריכים הכנה מרובה, יכול לקנותם גם ביום חמישי ובפרט בימות החורף הקצרים.
הזמן הראוי להכנה
תכף לאחר תפילת שחרית, יתחיל בהכנות לשבת קודש. ואם רגיל ללמוד אחר התפילה, יעשה את ההכנות לאחר הלימוד. ואם יודע שלאחר הלימוד לא ישיג את הדבר שרוצה לקנותו, יקבע את לימודו לאחר הקניות. ואם יודע שלא ישיג את הדבר אף לאחר התפילה, יקנהו קודם התפילה. והדבר מותר משום שהכנות השבת נחשבות כצורכי שמים. ויקרא קודם קריאת שמע כדי שיקבל עליו עול מלכות שמים תחילה.
מקורות וטעמים: משנ“ב ר“נ ס“ק א‘. בא“ח פרשת לך לך הלכה א‘, ולדעתו גם מי שרגיל ללמוד בכל יום אחר התפילה, לא יעשה זאת ביום שישי אלא יקרא ’שניים מקרא ואחד תרגום‘ בלבד ויצא לקנות צרכי שבת. ואם רוצה לקרוא שמו“ת לאחר ההכנות, רשאי. וכשאין אפשרות אחרת, מותר לקנות דברים אלו קודם התפילה שעל אף שאסור לאדם לעשות את צרכיו האישיים קודם התפילה, בכגון זה הדבר מותר משום שצרכי שבת נחשבים כצרכי שמים.
אמירה בפה
ביום שישי, כשהאדם קונה או עושה דבר מה עבור השבת, יאמר ’לכבוד שבת קודש‘, כדי שקדושת השבת תחול על הדבר על ידי הדיבור.
מקורות וטעמים: משנ“ב ר“נ ס“ק ב‘. שש“כ פרק מ“ב סעיף ו‘. כה“ח ר“נ ס“ק ב‘, וכתב שם שגם בהליכתו לקנות יאמר ”הריני הולך לקנות לכבוד שבת קודש“.
הכנה בשנית
לקראת ערב, לפני לכתו לבית הכנסת, יעשה דבר מה לכבוד שבת. ועל פי הסוד, טוב שהבעל יכין את נרות השבת על אף שהאישה מדליקה אותם.
מקורות וטעמים: משנ“ב ר“נ ס“ק ב‘. כה“ח ר“נ ס“ק ד‘. בא“ח פרשת נח הלכה ו‘ ופרשת לך לך הלכה ג‘. והכנת הנרות להדלקה, נחשבת כהכנה לכבוד שבת קודש.
הוצאות שבת
אמרו חז“ל: ”כל מזונותיו של אדם קצובים לו מראש השנה ועד ראש השנה, חוץ מהוצאות שבת והוצאות ימים טובים והוצאת בניו לתלמוד תורה, שבכל אלו אם מוסיף מוסיפים לו“. לכן כל אדם שיש באפשרותו, אל יצמצם בהוצאות השבת ויכבד את השבת כפי יכולתו.
מקורות וטעמים: שו“ע רמ“ב סעיף א‘. משנ“ב ס“ק ד‘. חזו“ע דיני הכנות לשבת סעיף ה‘. וכל מה שאדם קונה לו ולבני ביתו וכל הוצאה שהיא שמוציא לכבוד שבת, הרי זה בכלל ”כל המוסיף מוסיפים לו“, מלבד הדברים שהם בגדר מותרות שעליהם לא נאמרה הבטחה זו.
כבוד השבת
אף כי אין חובה לאכול בשר ולשתות יין בשבת, אמרו חז“ל שמן הראוי לאדם שירבה בבשר, יין ומגדנות לכבוד שבת כפי יכולתו – העני לפי עניו והעשיר לפי עושרו. ואמר הקב“ה ”בניי, לוו עלי ואני פורע“. לכן ירבה כל אדם בכבוד שבת על ידי קניית דברים משובחים עבורו ועבור בני ביתו.
מקורות וטעמים: שש“כ פרק מ“ב סעיף ט“ז. בא“ח פרשת וירא הלכה י“ח. ונכון לאכול דגים בסעודות שבת ולכל הפחות בסעודה ראשונה ושלישית. ומי שאינו אוהב דגים אינו חייב לאלץ עצמו לאוכלם, שהשבת ניתנה לעונג ולא לצער.
בגדי שבת
ראוי לייחד בגדים מכובדים ונקיים לכבוד שבת וכמו שאמרו חז“ל ”וכבדתו מעשות דרכיך – שלא יהא מלבושך של שבת כמלבושך של חול“. אבל אינו צריך לייחד נעליים לשבת ויכול לנעול את נעלי החול לאחר שצחצח אותן לכבוד שבת. והמתחסד לייחד נעליים מיוחדות לשבת, תבוא עליו ברכה.
מקורות וטעמים: הליכות עולם הל‘ ערב שבת סעיף ו‘. בא“ח פרשת לך לך הלכה י“ח.
פתיחת קופסאות
ראוי ונכון לכל אדם לפתוח בערב שבת את כל קופסאות השימורים, האריזות והבקבוקים שבדעתו להשתמש בהם בשבת וכן את חבילות הטישו וכיוצא בזה. והמחמיר לעשות כן תבוא עליו ברכה.
מקורות וטעמים: מכיוון שנחלקו הפוסקים בדברים הללו האם מותר לפתחם בשבת, לכתחילה יש להיזהר בדבר, וכן כתב בשש“כ פרק מ“ב סעיף ס“ז. ואדם העושה דברים אלו מערב שבת, מהדר בשמירת השבת ומשריש בילדיו חינוך גדול ועצום המראה להם את חשיבותה וכבודה של השבת.
כיבוס בגדים
לכתחילה ראוי לכבס את הבגדים המלוכלכים בימי רביעי וחמישי. ואדם שלא הספיק לכבס את בגדיו בימים אלו, רשאי לכבסם ביום שישי במכונת כביסה אך לא ביד.
מקורות וטעמים: שו“ע רמ“ב סעיף א‘, וכתב שם שמ‘תקנת עזרא‘ שיהיו מכבסים בגדיהם בחמישי בשבת מפני כבוד השבת כדי שיהיו בגדיהם נקיים לשבת. ודווקא בחמישי ולא בשישי, כדי שיהיו פנויים להתעסק בצרכי שבת. חזו“ע הל‘ הכנות לשבת סעיף ח‘ במקורות. אול“צ פרק ט“ז הלכה א‘, ולדעתו מותר לכבס ביום שישי רק אם מייבש את הכביסה במכונת ייבוש, כי תליית הכביסה נכללת ב‘תקנת עזרא‘ משום שדורשת זמן רב. אך גם לדבריו, בשעת הדחק, כגון אם ירד גשם ביום חמישי, מותר לכבס ביום שישי. וכמו כן, מותר לכבס ולתלות בגדי ילדים בני חמש או שש ביום שישי.
אפיית חלות
כל אישה היכולה לאפות חלות ביום שישי, תעשה כן, שזהו מנהג טוב ומכבוד השבת. ואם יכולה, תכין כמות של שיעור הפרשת חלה ותפריש חלה. ואם קשה עליה הדבר, ניתן להסתפק בחלות קנויות משום שזהו מכבוד שבת שאופים חלות מיוחדות עבור השבת.
מקורות וטעמים: רמ“א רמ“ב סעיף א‘. ילקו“י רמ“ב סעיף ח‘, ולדבריו נכון מאוד לנהוג כך גם בזמנינו על אף שישנה אפשרות לקנות חלות הנאפות במאפיות. אול“צ פרק מ“ז הלכה א‘, ולדעתו בזמננו שאופים במאפיות חלות מיוחדות לכבוד שבת, אין להקפיד לאפות חלות בבית.
כעס ומריבה
צריך להיזהר מכעס ומריבה בכל ימות השנה ובפרט בימי שישי קודם כניסת השבת. וכך כותב החיד“א: ”ערב שבת בעלות המנחה הוא עת מסוכן למחלוקת בין איש לאשתו והיצר הרע טורח מאוד לסכסך ולחרחר ריב. ולכן כל איש ירא ה‘ יכוף יצרו וימנע מכל הקפדה כעס ומחלוקת“.
מקורות וטעמים: בא“ח פרשת וירא הלכה א‘ בשם החיד“א. חזו“ע הל‘ הכנות לשבת סעיף ו‘ במקורות. ובתיקוני הזוהר נאמר על הפסוק ”לא תבערו אש בכל מושבותיכם ביום השבת“, שכל מי שכועס בשבת, נחשב כאילו הדליק את אש הגיהינום.
ניקוי הבית
יש לטאטא ולנקות הבית ביום שישי מפני שזהו מכבוד השבת. וכמו כן, יש לפנות מן הבית את קורי העכביש אם ישנם, וזוהי סגולה להרחיק את המחלוקת מן הבית.
מקורות וטעמים: משנ“ב ר“נ ס“ק ג‘. כה“ח ר“נ ס“ק י. חזו“ע דיני הכנות לשבת סעיפים ו‘ י‘.
חשבון נפש
כתוב בספרים שראוי לאדם להרהר בתשובה ולפשפש במעשיו בכל ערב שבת, משום ששבת נקראת ’שבת המלכה‘ והאדם נחשב כמקבל את פני המלך, ואין זה נאה לקבלו כשהוא לבוש בבלויי הסחבות של העוונות. לכן ראוי לכל אדם שיקדיש בכל יום שישי זמן קבוע לעשיית חשבון נפש.
מקורות וטעמים: משנ“ב ר“נ ס“ק ג‘. ודבר גדול וראוי הוא לכל אדם שייחד לעצמו מעת לעת פרק זמן לפשפש במעשיו ולעשות חשבון נפש, כיצד הוא לומד וכיצד הוא ומתפלל וכו‘, והנהגה זו תשנה ותרומם אותו עד מאוד.
טעימה מתבשילי השבת
מצוה על האדם לטעום מעט מכל תבשיל שהוכן עבור השבת כדי לוודא שהוא מתוקן וראוי לאכילה. ודרשו חז“ל על הפסוק ”טועמיה חיים זכו“ שהטועם מתבשילי השבת ביום שישי, זוכה לאריכות ימים. וגם אם בני ביתו טעמו מהתבשילים וראו שהם מתוקנים לאכילה עדיין מצוה עליו לטעום מהם משום ”טועמיה חיים זכו“.
מקורות וטעמים: משנ“ב ר“נ ס“ק ב. כה“ח ר“נ ס“ק ח‘. חזו“ע דיני הכנות לשבת סעיף ז‘. ומקור הדברים בזוהר. אול“צ חלק ג‘ פרק כ“ו הלכה ד‘, וכתב שם שמי שרגיל בטעימת התבשילים, מותר לו לטעום מהם גם בערב שבת חזון, מעט מתבשילי הבשר כיון שכל כוונתו היא רק לזכות ל“טועמיה חיים זכו“. כה“ח ר“י ס“ק כ“ג, לגבי ברכה ראשונה על הטעימה, לכתחילה הטוב ביותר שיכוון ליהנות בטעימתו ויברך עליה וכ“כ בחזו“ע שם במקורות.
זיעה מכפרת
הזיעה שאדם מזיע בעת שמתעסק בצרכי השבת, סגולה היא למחיקת העוונות בדומה לדמעות, לכן צריך לטרוח הרבה למען השבת.
מקורות וטעמים: כה“ח ר“נ ס“ק ה‘ בשם האריז“ל.
רחיצת הגוף
מצוה על כל אדם לרחוץ כל גופו בערב שבת לכבוד השבת. ואדם שאי אפשר לו, ירחץ פניו ידיו ורגליו. וכן טוב לגזור את הציפורניים בערב שבת.
מקורות וטעמים: שו“ע ר“ס סעיף א‘. משנ“ב ס“ק א‘, וכתב שם שיש להיזהר מאוד שלא יבוא על ידי מצות רחיצה לידי חשש חילול שבת. ויש שנכשלים בזה על ידי שמתמהמהים להיכנס למרחץ עד קרוב לשקיעת החמה ועוברים על כמה איסורים. לכן יש להקפיד להיכנס למרחץ כשעדיין יש זמן ושהות עד כניסת השבת. חזו“ע דיני הכנות לשבת סעיף ט‘. כה“ח ר“נ ס“ק י“ב, ושם כתב שיש להיזהר ולא להזכיר את המילה ’שבת‘ בבית המרחץ ובבית הכיסא משום שזה שמו של הקב“ה. ולכן אלו המקפידים לומר על כל דבר שעושים ’לכבוד שבת קודש‘ יאמרו זאת קודם כניסתם לבית המרחץ. כה“ח ר“ס ס“ק ב‘ שמצות רחיצת הגוף לכבוד שבת היא גם לנשים.
משמוש בכיסים
מצוה על כל אדם למשמש בכיסי בגדיו בערב שבת סמוך לחשיכה ולוודא שאין בהם דבר מוקצה, פן יבוא לידי איסור טלטול. וביותר יש להיזהר במקום שאין עירוב ברשות הרבים.
מקורות וטעמים: שו“ע רנ“ב סעיף ז‘. משנ“ב ס“ק נ“ה. חזו“ע דיני הכנות לשבת סעיף י“ז.
שיר השירים
מנהגם של ישראל מתקנת הקדמונים לקרוא בכל ערב שבת שיר השירים ומנהג חסידי בית-אל היה לקוראו בין מנחה לערבית לאחר קבלת שבת. ויש להיזהר שלא להפסיק בדיבור בקריאת שיר השירים בשום אופן.
מקורות וטעמים: כה“ח ר“ס ס“ק כ“ז כ“ח. ומכל מקום, מי שאין קהילתו עושה כן, יקרא שיר השירים קודם תפילת המנחה או שיקרא בביתו קודם סעודת שבת לאחר שיאמר ’שלום עליכם‘ ו‘אשת חיל‘.
