חז“ל אסרו לאדם לעשות סעודה גדולה ביום שישי, כדי שיכנס לשבת כשהוא תאב לאכול, וכן משום שחששו פן יהיו הכל עסוקים בהכנת הסעודה הגדולה ובאכילתהולא יהיה להם פנאי להתעסק בצרכי השבת.
סעודה גדולה
אין לעשות סעודת מרעים גדולה או ללכת למסעדה ולאכול יותר מהרגלו. וכבר אמרו חז“ל במסכת גיטין ל“ח: ”משפחה הייתה בירושלים שהייתה קובעת סעודה גדולה בערב שבת ונעקרה מן העולם.“
מקורות וטעמים: שו“ע רמ“ט סעיף ב.‘
סעודת מצוה
סעודה שזמנה בערב שבת כגון סעודת ברית מילה או פדיון הבן שחלו בערב שבת, מותר לעשותה ביום שישי ואין דוחים אותה מפני סעודת שבת משום שהיא סעודת מצוה. ואף על פי שמותרים בסעודה זו, לכתחילה, יש לעשותה בשעות הבוקר כדי שיאכלו בליל שבת לתיאבון ובפרט בימות החורף הקצרים.
מקורות וטעמים: חזו“ע דיני הכנות לשבת סעיף י“ב, וכתב שם שברית מילה הנעשית שלא בזמנה, בלאו הכי אין לעשותה ביום חמישי או שישי, שמא יצטרכו לחלל שבת. משנ“ב רמ“ט ס“ק י“ב, וכתב שם שלמנהגם עושים ברית מילה שנדחתה ביום שישי וממילא מותר לעשות גם את הסעודה ביום שישי.
פדיון הבן
פדיון הבן שנדחה מסיבות שונות ולא נערך ביום השלושים ואחד, לכתחילה טוב יותר שיעשו אותו ביום חמישי בלילה מאחר ויש הסוברים שאין לעשותו ביום שישי. ואם הדבר אינו מתאפשר, אפשר להקל ולעשות את הפדיון ביום שישי ולאכול סעודת מצוה.
מקורות וטעמים: חזו“ע דיני הכנות לשבת סעיף י“ב.
כתיבת תנאים
ישנה מחלוקת האם סעודת התנאים בה מסכמים הורי החתן והכלה על הנישואין ועושים קנין )כמנהג בני אשכנז,( נחשבת כסעודת מצוה, ולכן יש להשתדל ולהימנע מלעשותה ביום שישי. אולם בלאו הכי, העוגות ומיני המתיקה שנוהגים לאוכלם בשעת כתיבת התנאים, אינם נחשבים כסעודה ומותר הדבר.
מקורות וטעמים: משנ“ב רמ“ט ס“ק ט.‘ שער הציון תמ“ד ס“ק י“ט. חזו“ע דיני הכנות לשבת סעיף י“א.
סעודת פורים
כשחג הפורים חל ביום שישי, יש לסעוד את סעודת הפורים קודם חצות היום משום כבוד השבת. ובדיעבד אם לא הספיקו לסעוד קודם חצות, יסעדו את סעודת הפורים אף לאחר חצות היום.
מקורות וטעמים: רמ“א תרצ“ה סעיף ב.‘ משנ“ב ס“ק י,‘ וכתב שם שאף על פי שסעודת פורים היא סעודת מצוה, לכתחילה טוב להקדימה לשעות המוקדמות של היום כדי שיאכל לתיאבון את סעודת ליל שבת.
סעודה רגילה
סעודה שאדם רגיל בה בכל ימות השבוע, מותר לאוכלה גם ביום שישי. אך משעה תשיעית של היום, מצוה להימנע מכל אכילה שהיא כדי שיאכל בלילה לתיאבון )ושעה תשיעית היא כשעתיים וחצי לפני כניסת השבת.( ובימות החורף הקצרים, מצוהלהימנע מסעודה אפילו קודם שעה זו.
מקורות וטעמים: שו“ע רמ“ט סעיף ב.‘ חזו“ע דיני הכנות לשבת סעיף י“א. שש“כ פרק מ“ב סעיף כ“ח, וכתב שם שהעיקר הוא שישער האדם בעצמו, שיכנס לשבת כשהוא תאב לאכול וזהו מכבוד השבת.
