דיני שהייה מערב שבת

אדם המניח סיר על גבי האש בערב שבת והתבשיל הולך ומתבשל במשך השבת, אין בזה משום איסור בישול שהרי לא עשה מעשה בישול בשבת, אולם אף על פי כן הדבר אסור משום גזירת חז“ל ’שמא יחתה‘ דהיינו שחוששים שמא יבוא לחתות בגחלים בעצם יום השבת כדי למהר את בישול המאכל ויעבור על איסור הבערה. והוא הדין בימינו שאנו מבשלים על גבי כיריים של גז, ישנו חשש שאם אדם יניח תבשילים על גבי הכיריים ביום שישי, הוא עלול להגביה את האש במהלך השבת. אמנם ישנם מקרים מסוימים בהם מותר להניח בערב שבת תבשיל על גבי האש ואין בהם גזירה שמא יבוא להגביה את האש.

הנחת תבשיל על גבי האש

בשעת הצורך, מותר להניח תבשיל שאינו מבושל כל צרכו על גבי אש גלויה, כדי שימשיך להתבשל במשך השבת וזאת בהתקיים שני תנאים: א. שהתבשיל כבר בושל מחצית בישולו. ב. שהתבשיל נועד לצורך סעודת הבוקר. אמנם לכתחילה יש להניח טס מתכת על גבי האש ולהניח עליו את התבשילים.

מקורות וטעמים: בשו“ע רנ“ג סעיף א‘ הביא מחלוקת בדבר. רמ“א שם, וכתב שם שהמנהג להקל בזה אם יתבשל כמאכל בן דרוסאי (שמו של אדם שהיה אוכל את מאכלו בטרם בושל לגמרי.) משנ“ב רנ“ג ס“ק ל“ח, וכתב שם שבמקום הדחק אפשר שיש להקל. חזו“ע דיני שהייה והטמנה סעיף א.‘ ובשו“ע רנ“ד סעיף ב‘ מבואר שהמאכל צריך להיות מבושל חצי בישולו והחזו“א מבאר כי שיעור ’חצי בישול‘ הוא מחצית זמן הבישול של אותו מאכל מעת שהחל לרתוח. וכמובן שכל זה מותר רק בשעת הצורך כאשר אין לאדם אפשרות אחרת כגון שאין לו פלטה וכיו“ב. ויש אומרים שאף אם התבשיל התבשל רק שליש בישולו, מותר להניחו על האש בערב שבת. ומותר להניח על גבי האש בסמוך לשקיעה, תבשיל שלא התבשל כלל, על מנת שיתחמם ויתבשל לאחר השקיעה ואין חוששים שמא יחתה מפני שמסיח דעתו ממנו עד למחר. ויש להדגיש שכל ההיתר בזה הוא דווקא כשמניח את התבשילים מבעוד יום אבל להחזירם בשבת על גבי אש גלויה, אפילו הם מבושלים כל צרכם, אסור.

אש מכוסה

כאשר אש הגז מכוסה בכיסוי פח, אין חשש שמא יבוא להגביה אותה שהרי עשה היכר על ידי שהניח עליה כיסוי )ועל ידי כך אנו דנים אותה כגרופה וקטומה( ובאופן זה מותר להניח עליה גם תבשיל שלא נתבשל חצי בישולו.

מקורות וטעמים: חז“ל התירו להשהות תבשילים על גבי כירה מכוסה ולא חששו שמא יחתה מאחר ועשה היכר, ודבר זה נקרא בפי חז“ל ’כירה גרופה וקטומה‘ דהיינו שגרפו ממנה את הגחלים או שקטמו אותם על ידי כיסוי. משנ“ב רנ“ג ס“ק פ“א. חזו“ע דיני שהייה והטמנה סעיף א‘ במקורות. אול“צ פרק י“ז הלכה ב,‘ ולדעתו כאשר מכסים את מקור האש, די בכך ואין צורך לכסות גם את הכפתורים או להסירם. ועל כל פנים, אין די בהסרת הכפתורים לבדה כדי להחשיב את אש הגז כ‘גרופה וקטומה,‘ וצריך לכסות את האש עצמה.

פלטה

פלטה חשמלית שאין אפשרות להגביה את חומה והיא חמה בטמפרטורה קבועה, אין בה חשש ’שמא יחתה‘ (שמא יבוא להגביר החום) ומותר להניח עליה תבשילים מערב שבת אף על פי שאינם מבושלים, כדי שימשיכו להתבשל במשך השבת.

מקורות וטעמים: חזו“ע דיני שהייה והטמנה סעיף א.‘ אול“צ פרק י“ז הלכה ב‘ ובמקורות, ושם הוסיף שכשמניח את הסירים על גבי פלטה חשמלית שיש בה דרגות חום, יש להניח עליה נייר כסף עבה כדי שיהיה היכר שלא יבוא להגביה את חום הפלטה בשבת. ואם כיוון את הפלטה לדרגת החום הגבוהה ביותר, אין צורך להניח על גבה נייר כסף. שש“כ פרק א‘ סעיף ל.‘

השהיה בתנור

תנור אפייה השומר על דרגת חומו הקבועה שלא באמצעות תרמוסטט ’(מצב שבת,)‘ מותר להשהות בתוכו מערב שבת, תבשיל שנתבשל כל צורכו אפילו אם הוא מצטמק ויפה לו ומשתבח על ידי תוספת הבישול. וכמו כן, מותר להניח בתוכו תבשיל שנתבשל חצי בישולו ואין חוששים שמא יגביה את חום התנור בשבת (ובלבד שיזהר שלא לפתוח התנור ולסוגרו כל עוד התבשיל אינו מבושל לגמרי.) והמחמיר לכסות את הכפתורים או להניח עליהם פתק לתזכורת, תבוא עליו ברכה.

מקורות וטעמים: ילקו“י רנ“ג סעיף ה.‘ אורחות שבת פרק ב‘ סעיף ט“ו. ובאמת שאפשר להקל בזה גם בתנור הפועל באמצעות תרמוסטט ובלבד שיזהר שלא לפתוח את דלת התנור כאשר התרמוסטט כיבה אותו באופן זמני, כדי שלא יגרום למהר את הדלקתו כתוצאה מפתיחת דלת התנור. ויקפיד לפתוח את דלת התנור רק כאשר התנור פועל. וכמובן שכל זה מותר רק בעת שהתבשיל מבושל כל צרכו. אול“צ פרק י“ז הלכה ה,‘ ולדעתו אין להניח תבשילים בתנור אלא אם כן כיסה בנייר כסף וכדומה את מקור החום הנמצא בתחתית התנור. ואם ישנו מקור החום גם בתקרת התנור, אף שיש מקום להקל ולא לכסותו, מכל מקום לכתחילה טוב יותר שיכסה גם אותו. וכל ההיתר שכתבנו להשהות מאכלים בתנור קודם השבת הוא דווקא אם התבשיל כבר התבשל שליש בישול או שכבר התבשל לגמרי אך תבשיל שרק התחיל להתבשל ולא הגיע לשליש בישולו, אסור להכניסו לתוך התנור מערב שבת כדי שימשיך להתבשל בשבת.

תנור בשבת

כל ההיתר להניח תבשילים בתוך התנור, הוא דווקא מערב שבת, אבל בשבת עצמה אין להוציא תבשילים מהמקרר ולהניחם בתוך התנור כדי לחממם אף על פי שהתנור מופעל על ידי שעון שבת. וטעם האיסור משום שנראה שמבשל בשבת ’(מיחזי כמבשל,)‘ שהרי הדרך לבשל בתנור כל ימות השבוע (בשונה מפלטה שאין דרך לבשל עליה כלל.)

מקורות וטעמים: שש“כ פרק א‘ סעיף י“ט. ילקו“י רנ“ג סעיף ח.‘

דיני הטמנה בשבת

בטרם עידן הגז והחשמל, נהגו לחמם תבשילים על גבי האש ולהטמין אותם לאחר מכן בכרים של צמר וכדומה בכדי לשמור על חומם. וחז“ל אסרו לעשות פעולה זו בערב שבת ובשבת משום שחששו שהאדם עשוי לגלות במהלך השבת כי התבשיל המוטמן התקרר ויבוא לחממו ויעבור חלילה על איסור בישול. גם בימינו אנו, גזירת חז“ל בתוקפה ויש צורך להיזהר בדינים הללו.

כיסוי הסירים בערב שבת

מותר לכסות בערב שבת את התבשילים המונחים על גבי הפלטה על אף שמכסה את הסיר כולו. וטוב יעשה אם יכסהו רק מלמעלה ולא מן הצדדים. וכן טוב שיכסה רק את הסירים המיועדים לצורך סעודת הבוקר ולא את הסירים המיועדים לצורך סעודת הלילה.

מקורות וטעמים: שו“ע רנ“ז סעיף ח,‘ ושם אסר לכסות בבגדים, קדירה העומדת על גבי הכירה, אף מערב שבת. ואסר אף הטמנה במקצת כמבואר בסימן רנ“ג סעיף א‘ אלא שנהגו להקל בזה כמו שכתב מהר“ם בן חביב. חזו“ע דיני שהייה והטמנה סעיף א.‘ אול“צ פרק י“ז הלכה י,‘ ולדעתו טוב לכסות את הסיר רק מלמעלה ורק לצורך סעודת הבוקר. ועיקר הדין הוא כפי שכתבנו שמותר לכסות ביום שישי את כל הסירים מכל הצדדים.

כיסוי הסירים בשבת

סיר המונח על גבי הפלטה, אסור לכסות את כולו בשבת אך מותר לכסותו רק מלמעלה כשהכיסוי אינו מכסה את צידי הסיר. וכל זה דווקא כשהתבשיל שבסיר מבושל כל צרכו, אך אם הוא אינו מבושל כל צורכו, אסור לכסותו משום שבפעולה זו הוא ממהר את בישולו. והמחמיר שלא לכסות את הסירים כלל, תבוא עליו ברכה.

מקורות וטעמים: לדעת הרמ“א הטמנה במקצת אינה נחשבת הטמנה ומותר לכסות את הסיר באופן חלקי. ילקו“י רנ“ז סעיף ג,‘ ושם כתב שלכתחילה אין לתת שמיכות על גבי הסיר בשבת, אפילו אם מניחן רק מלמעלה. והמיקל יש לו ע“מ שיסמוך משום שיש הסוברים שהטמנה מלמעלה בלבד, אינה נחשבת הטמנה כלל. אול“צ פרק י“ז הלכה י‘ בהערות, ולדעתו לכתחילה אין לכסות את הסיר בשבת אף במקצת אלא אם כן כיסהו בערב שבת. שש“כ פרק א‘ סעיף ע“ז, ושם כתב שמותר לכסות את הסיר בשבת רק מלמעלה. מעשה השבת פרק ב‘ סעיף ס“ג, ושם הביא משמו של מרן הגר“ע יוסף שמותר לכסות בשבת את הסירים רק מלמעלה.

כיסוי סיר המכיל עצמות

סיר שיש בתוכו מאכל מבושל כל צרכו ויש בו גם עצמות שאינן מבושלות, אסור לכסותו או לפתחו, כדין מאכל שאינו מבושל. אמנם אם אין דרכו לאכול את העצמות, מותר לכסות את הסיר אם התבשיל עצמו מבושל כל צרכו.

מקורות וטעמים: ילקו“י שי“ח סעיף פ“א.

החזרת הכיסוי

גם לאלו הנוהגים שלא לכסות את הסירים כלל בשבת אף לא מלמעלה, אם כיסה את הסירים מיום שישי ורוצה להרים את הכיסוי בשבת מכל סיבה שהיא ולהחזירו בשנית, הדבר מותר ואין בזה משום איסור הטמנה, וזאת בתנאי שהתבשיל שבסיר מבושל כל צרכו. אך אם התבשיל אינו מבושל כל צורכו, אסור להחזיר את הכיסוי, וכן אסור לכסותו בכיסוי נוסף, משום שבזה ממהר את בישולו.

מקורות וטעמים: שו“ע רנ“ז סעיף ד.‘ חזו“ע דיני שהייה והטמנה סעיף ז.‘ וטעם ההיתר הוא משום שכל גזירת הטמנה היא דווקא כשמטמין לכתחילה בשבת אבל דבר שכבר היה מוטמן ונתגלה, מותר לשוב ולכסותו.

הולכת סיר חם

אדם הרוצה להוליך בשבת סיר חם עם תבשיל ממקום למקום, אסור לו לכסות את הסיר כולו במגבת וכדומה אם מטרת הכיסוי היא כדי לשמור על חומו, והדבר אסור משום איסור הטמנה. וכל האיסור הוא באופן שהסיר חם בחום של יד סולדת בו אך אם אין יד סולדת בו, אין בכך איסור הטמנה ומותר לעטוף את הסיר. ובכל האופנים האמורים, אם מטרת כיסוי הסיר, אינה כדי לשמור על חומו אלא מטעם אחר, כגון שמכסהו על מנת שלא ידעו מה הוא מוליך, מותר לכסות את הסיר.

מקורות וטעמים: שו“ע רנ“ז סעיף ה.‘ משנ“ב ס“ק כ“ח. וכל זה דווקא כשמוליך סיר שהיה מונח על הפלטה והוא עדיין חם בחום של יד סולדת, אך אם העביר את התבשיל לסיר אחר, מותר להטמינו אף שהתבשיל שבתוכו עדיין חם בחום שהיד סולדת בו. וכן אם הסיר כבר התקרר ואינו חם בחום של יד סולדת, מותר להטמינו. שש“כ פרק א‘ סעיף פרק א,‘ ולדבריו איסור הטמנה הוא רק בכלי שהיה מונח על האש והוא חם בחום שהיד סולדת בו. חזו“ע דיני שהייה והטמנה סעיף ח.‘

חימום בנייר כסף

אדם הרוצה לחמם דבר מאכל מבושל על גבי הפלטה בשבת, אסור לו לכסות את כל המאכל בנייר כסף אם מטרת הכיסוי היא כדי לחמם את המאכל במהירות ולשמור על חומו, ויש להשאיר את החלק העליון, גלוי. אך אם מטרת הכיסוי היא כדי להגן על המאכל מאבק ולכלוך, רשאי לכסותו. (ואסור לקרוע נייר כסף בשבת.)

מקורות וטעמים: שו“ת אגרות משה ח“ד סי‘ ע“ד, והביא שם שכיסוי מאכל מכל צדדיו כדי לחממו ולשמור על חומו, זו הטמנה גמורה והדבר אסור. שש“כ פרק א‘ סעיף ע“ה. אמנם אם עושה כן כדי שלא יתלכלך מאבק וכדומה, הדבר מותר כמבואר בשו“ע רנ“ז סעיף ב.‘ ובמשנ“ב שם ס“ק י“ד הביא שהטעם להיתר הוא משום שאינו מכוון להטמין, למרות שהחום ישמר על ידי פעולת הכיסוי.

מילוי טרמוס

מותר למלאות טרמוס במים חמים בשבת ואין לחוש בזה משום הטמנה.

מקורות וטעמים: אול“צ פרק י“ז הלכה י“א, ולדעתו הדבר מותר משום שאין איסור הטמנה בכלי שני. חזו“ע דיני שהייה והטמנה סעיף י“א. שש“כ פרק א‘ סעיף פ“ג, והוסיף שיש להקפיד שהטרמוס יהיה יבש לגמרי בטרם מילויו.

בקבוק תינוק

מותר לשים בקבוק של תינוק בתוך כלי שני עם מים חמים כדי לחממו בשבת, אף על פי שנותן את כל הבקבוק בתוך המים ואין בזה משום איסור הטמנה. אך טוב יעשה אם ישאיר את קצה הבקבוק מחוץ למים.

מקורות וטעמים: חזו“ע דיני שהייה והטמנה סעיף ט,‘ ובמקורות כתב שהרוצה להחמיר, לא יכסה את כל הבקבוק לגמרי. אול“צ פרק י“ז הלכה י“ב, ולדעתו אין לכסות את כל הבקבוק במים. משנ“ב רנ“ח ס“ק ב,‘ ושם פסק לאסור.