אכילת בשר עם חלב
בשר וחלב שבושלו יחדיו אסורים באכילה מן התורה כאמור לעיל. אולם אם לא בושלו יחדיו, אף שמדאורייתא מותרים באכילה יחד, מכל מקום גזרו חז"ל שאין לאכול בשר עם חלב בשום אופן.
מקורות וטעמים: שולחן ערוך פ"ז סעיף א'. בבשר וחלב יש חשש גדול יותר למכשול מבשאר איסורים, שהרי בשר לבדו מותר וחלב לבדו מותר, ושניהם נמצאים בכל מטבח וקל מאוד להיכשל באכילתם יחדיו. לכן גזרו חכמים שכל תערובת בשר בחלב, אפילו כשלא התבשלו יחדיו, אסורה באכילה.
אכילה ובישול בשר עוף בחלב
מן התורה מותר לבשל בשר עוף עם חלב ואף לאוכלו וליהנות ממנו. אולם רבנן אסרו לאכול בשר עוף עם חלב. ולכן אם נפלה טיפת חלב לתוך סיר בשר עוף המונח על האש, ואין כנגדה פי שישים, אף שהתבשיל אסור באכילה, הוא מותר בהנאה.
מקורות וטעמים: שולחן ערוך פ"ז סעיף ג'. ש"ך ס"ק ד' ובס"ק ז' כתב שאין איסור מראית עין בבישול אלא רק באכילה, משום שאפשר שהוא מבשל לחולה. ויש אומרים שלכתחילה אין להתיר לבשל עוף וחלב, כיון שלא התירו בישול והנאה אלא בדיעבד, אבל לכתחילה אסרו חכמים לבשל עוף וחלב משום מראית העין. כה"ח ס"ק כ"א. ילקו"י פ"ז סעיף י"ז וכתב שם שהעיקר לדינא להקל בזה. ושלא כדעת המהרש"ל והב"ח שאסרו בהנאה ובבישול.
בישול בשר בחלב אישה
אסור לבשל בשר בהמה בחלב אישה משום מראית העין. אך אם נפל חלב אישה לתוך תבשיל בשר, החלב בטל אף אם אין כנגדו פי שישים והאוכל מותר.
מקורות וטעמים: שולחן ערוך פ"ז סעיף ד'. ילקו"י סעיף ס"ג. כה"ח ס"ק ל' והביא שם בשם פרי תואר אות י' שאפילו אם יש רוב בחלב כנגד התבשיל שבסיר, התבשיל מותר באכילה. ודעת הערך השולחן הלכה ט"ו שצריך רוב בתבשיל כנגד החלב בעניין שאינו ניכר בתערובת, אלא שאין צורך בפי שישים.
כבוש כמבושל
בשר שהיה נתון בתוך חלב במשך עשרים וארבע שעות, כגון שנשפך חלב לתוך קערת בשר במקרר וכיוצא בזה, אינו נחשב כמבושל מן התורה. אולם אף על פי כן הוא אסור באכילה מדרבנן משום דין 'כבוש כמבושל'. אך מכל מקום הוא מותר בהנאה כיון שהכלל הוא כי כל בשר בחלב שאינו אסור מן התורה אלא מדרבנן, מותר בהנאה.
מקורות וטעמים: שולחן ערוך צ"א סעיף ח'. רמ"א פ"ז סעיף א'. כה"ח ס"ק י"א. ואם הבשר שהה בתוך החלב פחות מעשרים וארבע שעות, אין הוא נחשב כמבושל אף מדרבנן ומותר לכתחילה באכילה לאחר שירחצנו במים. ומזאת נלמד דין נוסף שאם נשפך חלב במקרר וחלחל לתוך מגירות הירקות ושהה שם במשך עשרים וארבע שעות, יש לירקות אלו דין 'כבוש כמבושל' ואסור לאוכלם עם בשר, משום שהם נחשבים כחלביים לכל דבר.
כבישה בכלים
נחלקו הפוסקים האם יש דין כבישה בכלים כפי שיש כבישה באוכלים, דהיינו האם כלי שמאכל אסור שהה בתוכו במשך עשרים וארבע שעות, נאסר בשימוש או לא. כמו כן, נחלקו הפוסקים האם סיר בשרי, ששהה בו חלב במשך עשרים וארבע שעות, נאסר בשימוש או לא. ולכתחילה אין לעשות כן, כיון שחוששים לדעת הסוברים שיש דין כבישה בכלים. ואם עשו כן יש להכשיר את הסיר בהגעלה לכתחילה. אולם אם כבשו או בישלו בתוך כלי אסור, אין המאכל נאסר באכילה בדיעבד בין אם נכבש ובין אם בושל בסיר שכבשו בו קודם לכן מאכל אסור.
דוגמאות לכבישת כלים
ספק כבישת כלים שייך במקרים הבאים.
א. כאשר נשפך חלב לתוך כלי בשרי ושהה בו במשך עשרים וארבע שעות.
ב. האם מותר להשהות משקה בשרי קר במשך עשרים וארבע שעות בתוך בקבוק שהכיל בעבר שוקו במשך עשרים וארבע שעות. וכן האם מותר למזוג משקה בשרי חם לבקבוק שהכיל בעבר שוקו במשך עשרים וארבע שעות.
ג. האם מותר להשתמש בקופסת גלידה חלבית, לצורך אחסון תבשילים בשריים או לחימום תבשילים בשריים במיקרוגל.
מקורות וטעמים: כה"ח ק"ה ס"ק א' – ה', והביא שם מחלוקת הפוסקים האם יש דין כבישה בכלים, והאם דין כבישה בכלים שייך גם בכלי מתכת או רק בכלי חרס ועץ. וסיים שם שלכתחילה אין לעשות כן, ובדיעבד יש להתיר את המאכל כאשר כרוך בדבר הפסד מרובה. שו"ת יביע אומר חלק ט' סימן ה'. ודעת מו"ר הגר"א פרץ שליט"א שאין דין כבישה בכלים העשויים פלסטיק או מתכת.
בשר או עוף עם חלב שקדים
אף על פי שאין כל איסור בבישול בשר עם חלב המופק משקדים, מכל מקום אסרו חז"ל לבשל ולאכול בשר בהמה טהורה עם חלב שקדים, משום מראית העין כיון שהרואה עלול לסבור כי המבשל או האוכל עובר על איסור דאורייתא. ולפיכך יש להניח שקדים בסמוך לחלב על מנת לסמן שמדובר בחלב שקדים. אבל כאשר מבשל או אוכל בשר עוף בחלב שקדים, אין צריך להניח שקדים בסמוך, הואיל וכל איסורו של בשר העוף בחלב הוא רק מדרבנן.
מקורות וטעמים: רמ"א פ"ז סעיף ג'. פרי חדש ס"ק ז'. ש"ך ס"ק ו', ולדעתו יש חשש מראית עין אף אם הרואה יחשוב שעובר על איסור דרבנן ולכן אף בבשר עוף בחלב שקדים, יניח מעט שקדים
בסמוך. ט"ז ס"ק ד', ואם אין לו שקדים אין צורך לעכב את האכילה. ילקו"י פ"ז סעיף נ"ח והוסיף שם שאם רוצה לשתות חלב שקדים לאחר שאכל בשר, אין צריך שום היכר. בין ישראל לעמים פרק ג' סעיף ל"ג. כה"ח פ"ז ס"ק כ"ה והביא שם את דעת המהרש"ל ועוד אחרונים שגם בבשר עוף בחלב שקדים, יש להניח שקדים בסמוך, משום מראית העין ואף על פי שהוא מדרבנן. ובס"ק כ"ח כתב שכל הטעם שצריך להניח שקדים לפניו, היינו דווקא בפני הרואים כגון בסעודות גדולות שיש מראית עין גמור, אבל בביתו מותר בלאו הכי.
בשר צמחי (סויה) עם חלב
בשר צמחי כגון שניצל פרווה וכיוצא בזה, מותר לאוכלו עם חלב ואין לחוש משום מראית העין, הואיל ומיני שניצלים אלו מצויים מאוד. ומטעם זה מותר לשתות חלב צמחי עם בשר.
מקורות וטעמים: שו"ת שבט הלוי חלק ט' סימן קנ"ז. וטעם הדבר הוא משום שאנשים רבים רגילים בכך ועל כן אין חשש שהרואים יחשדו בו שאוכל בשר וחלב.
טיגון נקניק במרגרינה
מותר לטגן נקניק בשרי במרגרינה ואין לחוש בכך משום מראית עין, כיון שהמרגרינה מצויה לכל אדם ובכל מקום ועל כן אין חשש שיחשדו בו שמטגן נקניק בחמאה ועובר על איסור בישול בשר וחלב.
מקורות וטעמים: בין ישראל לעמים פרק ג' סעיף ל"ו. והוסיף שם עוד שמותר להניח נקניק בשרי על פרוסת לחם המרוחה במרגרינה, ואין לחוש למראית העין מן הטעם האמור.
גלידה פרווה לאחר בשר
מותר לאכול גלידה פרווה לאחר אכילת בשר, כיון שהיא מצויה ביותר ואין בכך חשש מראית העין. ועוד משום שהאיסור במראית העין הוא דווקא לאוכלם יחד, אבל בזה אחר זה אין לחוש כלל.
מקורות וטעמים: שו"ת יחווה דעת חלק ג' סימן נ"ט. בין ישראל לעמים פרק ג' סעיף ל"ה.
סיכום הדינים העיקריים
א. מן התורה אסור לבשל, לאכול וליהנות מבשר וחלב שבושלו יחדיו.
ב. מן התורה אסור לבשל רק בשר בהמה טהורה בחלב בהמה טהורה.
ג. מדברי חכמים אסור לאכול בשר וחלב אפילו שלא בושלו יחדיו.
ד. מדברי חכמים אסור לבשל אפילו בשר עוף בחלב.
ה. בשר וחלב האסורים מן התורה אסורים גם בהנאה.
ו. בשר וחלב האסורים מדברי חכמים מותרים בהנאה.
