איסור בשר וחלב מן התורה
נאמר בתורה שלוש פעמים "לא תבשל גדי בחלב אמו". ודרשו חז"ל כי פעם אחת נאמרה ללמדנו כי אסור לבשל בשר וחלב יחדיו, פעם שניה ללמדנו כי אסור לאכול בשר שבושל עם חלב, ופעם שלישית ללמדנו כי אסור ליהנות מבשר שבושל עם חלב.
מקורות וטעמים: חולין קט"ו ע"ב. שולחן ערוך פ"ז סעיף א'. ולכן נכתב בתורה "לא תבשל" אף שהכוונה היא שלא לאכול ושלא ליהנות, וזאת משום שמהתורה אין איסור אכילה והנאה, אלא כאשר הבשר והחלב בושלו יחדיו קודם לכן. אולם מדרבנן אין לאכול בשר וחלב אף אם לא בושלו יחדיו. ולכן אף שמדאורייתא אין איסור לאכול באותה סעודה בשר וחלב שלא בושלו קודם לכן, מדרבנן הדבר אסור וכפי שיבואר להלן. כה"ח ס"ק ד'. הליכות עולם חלק ז' עמוד י"א, וכתב שם שאסור לתת בשר שבושל בחלב אפילו לגוי או לכלב שאינו שלו, משום שיש לו בכך מעט הנאה שהבשר והחלב אינם כלים מהעולם. ילקו"י פ"ז סעיפים א' ב'.
טעמי איסור בישול בשר וחלב
טעמים שונים נאמרו בסיבת איסור בשר וחלב. יש אומרים שכך היה חוק עובדי עבודה זרה לבשל בשר וחלב בחגיהם או לצרכים אחרים, ורצתה התורה להרחיקנו מחוקות הגויים. יש אומרים שרצה הבורא להרחיקנו מערבוב המינים וממעשה התערובות הדומים לכישוף, כדי שיתקיים העולם בסדר נכון לטובת בני האדם. ויש אומרים שטעם האיסור הוא להרחיקנו ממידת האכזריות, כיון שגנאי הוא ורעבתנות לבשל ולאכול גדי בחלב אימו.
מקורות וטעמים: רמב"ם מורה נבוכים חלק ג' פרק ל"ב. ספר החינוך מצוה צ"ב. רשב"ם ויקרא י"א. בא"ח פרשת בהעלותך בהקדמה, וכתב כי על פי הסוד הטעם לאיסור אכילת בשר בחלב, הוא מפני שהבשר הוא סוד הדינים והחלב הוא סוד הרחמים ולכן תערובתם אסורה כאיסור לבישת שעטנז שמערב כוחות הדינים עם כוחות החסדים שלא בהדרגות ובלא משפט הראוי להיות בסוד המיתוק.
איסור בשר וחלב מדרבנן
במקרים מסוימים אין איסור בישול בשר וחלב מן התורה, אולם אף על פי כן הדבר אסור מדרבנן כפי שיבואר להלן. ובכל מקרה ומקרה יש לדעת האם האיסור הוא מדאורייתא או מדרבנן, הואיל וכאשר האיסור מדאורייתא, התבשיל אסור באכילה ובהנאה ויש לאבדו מן העולם. וכאשר האיסור מדרבנן, אף שהבשר והחלב נאסרים באכילה, הם מותרים בהנאה כגון למכרם לגוי או ליתנם לכלב.
מקורות וטעמים: רמ"א פ"ז סעיף ג'. ילקו"י פ"ז סעיף ג'. וכגון טיגון בשר וחלב יחד, שנחלקו הפוסקים האם דינו כבישול ואסור מן התורה או שאין דינו כבישול ואסור רק מדרבנן. והוא הדין אם טיגן בשר בקר במחבת חלבית בן יומו, שיש להסתפק האם יכול לתת את הבשר לפועל נכרי או לבעלי חיים וכיוצא בזה. ולעניין מעשה עיין פתחי תשובה פ"ז ס"ק ג' שהביא דעות בזה. שו"ת יביע אומר חלק ז' סימן ה', וכתב שם שמידי מחלוקת לא יצאנו ולכן יש להקל רק בצירוף של ספק ספיקא.
שיעור זמן הבישול
מן התורה אין עוברים על איסור בישול בשר וחלב, אלא אם כן הגיעו לכדי שליש בישול, אך מדרבנן אסור אף בפחות מכך. לכן כאשר נפלה חתיכת בשר לתוך סיר חלב העומד על גבי האש, ולא היה בחלב פי שישים כנגד הבשר, אם סילק את הבשר מיד על אף שהתבשיל אסור באכילה, הוא מותר בהנאה כיון שאסור רק מדרבנן.
מקורות וטעמים: פרי מגדים בפתיחה לסימן פ"ז, ולדעתו אף אם התבשלו מעט אסורים בהנאה מן התורה. כה"ח פ"ז ס"ק ח' ודעתו כדעת הפרי מגדים. פרי חדש ס"ק ג' ועוד אחרונים ולדעתם אין איסור מן התורה אלא כאשר הבשר והחלב התבשלו שליש בישול. הליכות עולם חלק ז' עמוד ז'. ילקו"י פ"ז סעיף מ"ב.
בישול בכלי ראשון
בישול בשר וחלב האסור מן התורה הוא דווקא כאשר התבשלו יחדיו בכלי ראשון. אולם כלי שני אינו מבשל כלל. ולכן אם נפלה טיפת חלב לכלי שיש בו בשר רותח, אין הבשר והחלב נאסרים באכילה, אלא יש להדיח הבשר היטב במים ודי בכך.
מקורות וטעמים: שולחן ערוך ק"ה סעיף ב'. ילקו"י פ"ז סעיף י"א. ולכתחילה יש להיזהר בכך משום שיש אומרים שאף שכלי שני אינו מבשל, מכל מקום יש בכוחו להפליט ולהבליע ולכן רק בדיעבד יש להקל. כמו כן יש אומרים שכל ההיתר בכלי שני הוא דווקא כאשר מונח בו דבר לח המתפשט ומתקרר מדפנות הכלי. אבל בגוש המונח בכלי שני, יש להחמיר ולהחשיבו ככלי ראשון. ולהלכה אנו מקילים להחשיב מאכל המונח בכלי שני ככלי שני בין בדבר לח ובין בדבר יבש ומוצק. וכלי ראשון הינו סיר שעמד על גבי האש. ואפילו אם אינו עומד עתה על גבי האש, הוא נחשב ככלי ראשון כל זמן שהיד סולדת בו. וכלי שני הינו כלי שהעבירו אליו את התבשיל מן הכלי הראשון. ואפילו אם היד סולדת בו הוא נחשב ככלי שני.
בישול בשר וחלב לצורך גויים
אין לאדם לבשל בשר בחלב עבור גויים, אפילו אם בטוח בעצמו שלא יטעם מאומה מן התבשילים. וטעם הדבר הואיל והתורה אסרה את עצם הבישול, והמבשל בשר וחלב עובר על איסור תורה של "לא תבשל גדי בחלב אמו" כמבואר לעיל.
מקורות וטעמים: בא"ח פרשת בהעלותך הלכה א'. הליכות עולם חלק ז' ע"א. כה"ח פ"ז ס"ק כ"ג וכתב שם שמותר לבשל בשר בעבור נכרי בסיר חלבי שאינו 'בן יומו', משום שכל שאסור רק מדרבנן, לא גזרו בו בישול והנאה אלא אכילה בלבד. וגם אין בזה איסור משום מראית עין, שהרי הרואים אינם יודעים כי מדובר בסיר חלבי. אולם אם הסיר הוא 'בן יומו', דהיינו שבישלו בו חלב בעשרים וארבע השעות האחרונות, אסור לבשל בו בשר. ובשר עוף שלא שייך בו איסור בישול ואכילה מדאורייתא, ואסור באכילה רק מדרבנן, נחלקו הפוסקים האם מותר לבשלו ועיין בש"ך פ"ז ס"ק י"א. ט"ז פ"ז ס"ק ה'.
בשר וחלב האסורים מדאורייתא
בישול בשר וחלב האסור מן התורה הוא דווקא כאשר מבשל בשר בהמה טהורה עם חלב בהמה טהורה, כפי שנאמר: "לא תבשל גדי בחלב אימו". ולאו דווקא גדי בחלב אימו, אלא אף בישול בשר שור או כבש או עז בחלב כשר, אסור מן התורה. אולם אין איסור לבשל בשר בהמה טהורה עם חלב בהמה טמאה ולהיפך, ומשום כך תבשיל כעין זה מותר בהנאה אך לא באכילה.
מקורות וטעמים: שולחן ערוך פ"ז סעיף ג'. ופשוט הדבר שאסורים באכילה מצד עצם היותם טמאים. ואף שמן התורה מותר לבשלם, מכל מקום יש אומרים שמדרבנן אין לעשות כן משום מראית העין. וכפי המבואר בשולחן ערוך סעיף ד' לגבי חלב אישה שאסור לבשל בו בשר, משום מראית העין. ש"ך ס"ק ז' וכתב שם שאין לחוש בזה משום מראית עין ולכן מותר לבשל לצורך גויים וכיוצא בזה. וכן כתב המאירי בחולין קי"ג, שמותר לבשל בשר חזיר בחלב לצורך גויים. החיד"א בשיורי ברכה אות ח'. ילקו"י סעיף נ"ד. בין ישראל לעמים פרק א' סעיף י"ג.
בישול אחר בישול בבשר וחלב
בשר וחלב שהתבשלו יחדיו, נחלקו גדולי האחרונים האם יש איסור לחזור ולבשלם. ומעיקר הדין יש להקל בדבר.
מקורות וטעמים: אליה רבה תרע"ג ס"ק א'. שבות יעקב חלק א' סימן ל"ח. ולדעתם יש בישול אחר בישול בבשר וחלב. חידושי רבי עקיבא איגר פ"ז. יד יהודה ס"ק א'. ולדעתם אין איסור בישול אחר בישול בבשר וחלב. שו"ת יביע אומר חלק ז' סימן ה' והביא שם את דברי רבנו גרשום מאור הגולה (חולין ק"ח) הסובר כי אין בישול אחר בישול בבשר וחלב. הליכות עולם חלק ז' ע"ב. והנידונים היוצאים מדין זה הם כפי שיובא להלן לגבי שפיכת מים חמים לכיור או לאשפה וכיוצא בזה.
בישול בשר וחלב שלא לצורך אכילה
נחלקו האחרונים האם יש איסור בישול בשר וחלב כאשר מבשלם שלא לצורך אכילה כגון עבור ניסוי כימי או לצורך בדיקת מעבדה. ומעיקר הדין הדבר מותר ולכן מותר לבשל חמאה או שוקולד תוצרת חוץ, כדי לברר האם יש בהם תערובת של שומן.
מקורות וטעמים: שו"ת דובב מישרים חלק א' סימן ל' ולדעתו הדבר מותר, כיון שכל כוונתו הינה כדי שלא יבוא לאוכלו, והתורה אסרה בישול בשר וחלב כדי שלא יבוא לאוכלם. ובנוסף לכך, לדעת הפוסקים הסוברים שאין בישול אחר בישול בבשר וחלב, יש להתיר שהרי השוקולד כבר עבר תהליך בישול במהלך הייצור. שו"ת יביע אומר חלק ז' סימן ה'. ילקו"י פ"ז סעיף כ"ז, וכתבו שם שיש להתיר הדבר מצד ספק פסיק רישא, דהוי כדבר שאינו מתכוון ומותר.
עבר ובישל בשוגג בשר וחלב
בשר וחלב שהתבשלו יחדיו, אסורים מן התורה אף בהנאה ויש להשליכם לבית הכיסא. ואסור ליתנם לגויים או להניחם לפני בעלי חיים שיאכלום, הואיל וסוף סוף יש לו הנאה מכך שאינם הולכים לאיבוד. ולכן יש לאבד את המאכל באופן שלא תגיע ממנו כל אפשרות הנאה.
מקורות וטעמים: כה"ח פ"ז ס"ק ד' וכתב שם שנוהגים לשפוך את התבשיל בבית הכיסא והיא קבורתו. ילקו"י סעיף ל"ג. אולם בשר עוף שהתבשל בשוגג עם חלב מותר בהנאה. והטעם הוא משום שאינו אסור באכילה אלא מדרבנן, שהרי מדאורייתא רק בשר בהמה אסור בבישול בחלב, וכל דבר שמותר מדאורייתא מותר בהנאה.
שפיכת מים חמים לכיור
כיור שניקוזו נסתם על ידי שומנים הכוללים שיירי בשר וחלב, יש אומרים שאין לשפוך מים רותחים לתוכו כדי לפתוח את הסתימה, מחשש בישול בשר וחלב. ויש המקלים בדבר וכן הלכה.
מקורות וטעמים: שו"ת יביע אומר חלק ה' אורח חיים סוף סימן ל"ג. ילקו"י פ"ז סעיף כ"ד וכתב שם שמעיקר הדין יש להקל בכך אך לכתחילה עדיף להשתמש בחומרי ניקוי הפוגמים בשיירי הבשר והחלב. והטעם להקל בדבר הוא משום שאין ברור שיש בניקוז שיירי בשר וחלב הצמודים זה לזה, וכן אין ברור שהמים הרותחים יגרמו לבליעת טעם הבשר בחלב או ההיפך, משום שיש אומרים שעירוי מכלי ראשון אינו מבשל, ויש אומרים שאם אין כוונתו לאכילה, אין כל איסור בישול בשר וחלב. ולהלן יבוארו דיני שימוש בכיור אחד ומאלו דברים להיזהר.
השלכת מאכלים חמים לאשפה
יש להיזהר שלא להשליך מאכל בשרי חם מכלי ראשון על שיירי חלב שבאשפה והוא הדין להפך. וכן הדין לגבי חלב חם או שומן בשרי חם.
מקורות וטעמים: השולחן כהלכתו פרק ה' סעיף כ"ח. וטעם הדבר כי על אף שאינו מתכוון לאכול את המאכל ההולך לאיבוד, מכל מקום עצם הבישול של בשר וחלב יחדיו אסור. ילקו"י פ"ז סעיף כ"ה. אולם מעיקר הדין יש להקל ולשפוך מים חמים מכלי ראשון לפח אשפה שיש בו שיירי בשר וחלב, כאמור לעיל לגבי כיור. ודין זה שונה מן ההלכה האמורה לעיל, משום שכאשר שופכים מים רותחים לכיור, יש כמה טעמים להקל כמבואר, אולם במקרה זה שופכים בשר ישירות על חלב ולהיפך ולפיכך יש להחמיר בו יותר.
כיבוס מגבות מלוכלכות
מותר לכבס מגבות מלוכלכות בבשר יחד עם מגבות מלוכלכות בחלב, ואין בכך חשש בישול בשר וחלב. וכמה טעמים בדבר כפי שיובא במקורות.
מקורות וטעמים: ילקו"י פ"ז סעיף כ"ו. שו"ת שבט הקהתי חלק ד' סימן ק"צ וכתב שם שהדבר מותר מכמה טעמים. ראשית כיון שהבשר והחלב אינם בעין, ואין איסור בישול בשר וחלב בלועים. ועוד שבוודאי יש במי הכביסה פי שישים מהבשר והחלב. וכן מכיון שבדרך כלל משתמשים באבקת כביסה הפוגמת את הבשר והחלב, ואין איסור בישול בבשר וחלב שאינם ראויים לאכילה.
