אכילת דברים חמוצים
יש להימנע מאכילת מאכלים חמוצים וענבים שחורים בראש השנה. ויש הנוהגים להימנע גם מאכילת אגוזים בראש השנה, מפני ש'אגוז' שקול בגימטרייה עם הכולל ל'חטא'.
מקורות וטעמים: רמ"א תקפ"ג סעי' ב'. משנ"ב ס"ק ה', והוסיף שם שיזהר מאוד שלא לכעוס בימים אלו, כדי שיהיה לו סימן טוב. ויחזור בתשובה ויעשה מעשים טובים וישמח בליבו ויבטח בה'. כה"ח תקפ"ג ס"ק י"ח. בא"ח פרשת נצבים הלכה ה'. חזו"ע דיני סדר ליל ראש השנה סעי' י"ח. ועל פי הסוד יש להימנע מאכילת ענבים שחורים כמבואר במשנ"ב ת"ר ס"ק ד' בשם מעשה רב. ויש האוכלים קלמנטינות כדי לברך עליהם 'ברכת שהחיינו' ביום השני של ראש השנה, וראוי להימנע מכך, משום שבדרך כלל הן עדיין חמוצות בעונה זו. ומה גם שלעיתים הן עדיין לא בשלות בעונה זו ואין מברכים 'ברכת שהחיינו' על פרי בוסר.
שינה בראש השנה
יש להיזהר שלא לישון כלל בראש השנה בשעות היום. ומי שישן בשעות אלו, מזלו ישן. ואדם היושב בטל נחשב כישן, ולכן יש לעסוק בתורה ותפילה, ובאכילה ושתייה לכבוד יום טוב. ומי שמוכרח לישון כדי שיוכל ללמוד ולהתפלל, יישן לאחר חצות היום, אך לא ירבה בשינה אלא יישן רק כפי צורכו.
מקורות וטעמים: רמ"א תקפ"ג סעי' ב' בשם הירושלמי. משנ"ב ס"ק ט', ושם הביא בשם האריז"ל שמותר לישון לאחר חצות היום. ואדם היושב בטל נחשב כישן, ולכן ישתדל כל אדם לעסוק בלימוד התורה ובקריאת תהילים. ואם ראשו כבד עליו, יישן מעט כדי לחדש כוחותיו לתורה ולתפילה. בא"ח פרשת נצבים הלכה י"א. חזו"ע מנהגי ראש השנה סעי' ג'. אול"צ ח"ד פרק ד' הלכה ח' ושם כתב שעדיף לקום לפני עלות השחר ולישן אחר חצות, מאשר לקום אחר עלות השחר ולא לישון כל היום. וחצות היום, היינו שעה שתיים עשרה וחצי לערך.
קימה קודם עלות השחר
בראש השנה יש להשתדל לקום משנתו קודם עלות השחר ולכל הפחות קודם נץ החמה. וישכים בבוקר אף אם מתפלל תפילת שחרית בשעה מאוחרת. ואם קשה עליו הדבר, ישתדל לכל הפחות לקום מוקדם מהרגלו.
מקורות וטעמים: בא"ח פרשת נצבים הלכה י"א, ולדעתו יש לקום קודם עלות השחר. הליכות שלמה מועדים פרק א' סעי' כ"ג. וטעם הדבר, שהיום מתחיל מעלות השחר והישן ביום ראש השנה מזלו ישן. אולם יש ללמד זכות על הישנים בזמן זה, משום שהתחילו בשנתם מהלילה, ולפיכך אין בזה משום זלזול ביום הדין.
קריאת תהילים
מנהג ישראל לסיים לומר את ספר התהילים בכל יום מימי ראש השנה. וטעם הדבר הוא משום שהתהילים מונים מאה וחמישים פרקים, וכאשר קוראים אותם פעמיים מגיעים למניין שלוש מאות השקול בגימטריה למנין 'כפר".
מקורות וטעמים: חזו"ע מנהגי ר"ה סעי' ג' במקורות. ושם הוסיף שתלמיד חכם אינו צריך להתבטל מלימודו הרגיל לצורך קריאת תהילים.
אמירת תשליך בראש השנה
מנהג ישראל לומר 'תשליך' ביום טוב הראשון של ראש השנה. ולאחר תפילת מנחה הולכים אל הים או הנהר ושם אומרים את סדר ה'תשליך'. וכשאין הדבר אפשרי, אומרים 'תשליך' בסמוך לבור מים וכיוצא בזה.
מקורות וטעמים: רמ"א תקפ"ג סעי' ב'. משנ"ב ס"ק ח', ושם הוסיף שטוב ללכת למקום שיש בו דגים חיים, כדי שיהיה לאדם לסימן שלא תשלוט בו עין הרע ושיפרה וירבה כדגים. כה"ח ס"ק כ"ט ל'. חזו"ע מנהגי ראש השנה סעי' ה'. אול"צ ח"ד פרק ד' הלכה ט', ושם כתב שאם אין בור מים, יאמרו סדר תשליך ליד ברז מים פתוח. וטעם אמירת סדר ה'תשליך' ליד המים, הוא משום זכר לעקידה, שהתהפך השטן לנהר כדי לעכב את אברהם אבינו מלקיים את מצוות הקב"ה, ונכנס לנהר עד צווארו וקרא "הושיעה ה' כי באו מים עד נפש".
אמירת תשליך בראש השנה שחל בשבת
אומרים 'תשליך' אף בראש השנה שחל בשבת. ואין לדחות אמירת ה'תשליך' ליום השני של ראש השנה, אלא במקום שעלולים לבוא לידי חילול שבת, כגון שיטלטלו את המחזורים במקום שאין בו עירוב.
מקורות וטעמים: בא"ח פרשת ניצבים הלכה י"ב, ושם הוסיף שרק אם נאנס ולא עשה ה'תשליך' ביום הראשון, יעשהו ביום השני. אול"צ ח"ד פרק ד' הלכה י'. חזו"ע מנהגי ראש השנה סעי' ו'. כה"ח תקפ"ג ס"ק ל"א, ושם הביא את החיד"א שסבר שאם חל ראש השנה בשבת, יש לדחות את אמירת ה'תשליך' ליום ב' של ראש השנה, כדי שלא יבואו לידי חילול שבת. וסיים בדבריו שיש לנהוג בזה כדעת האריז"ל ולומר 'תשליך' אף אם יום א' של ראש השנה שחל בשבת.
