חזרה בתשובה
חודש אלול הוא העת שבה צריך כל אדם לפשפש במעשיו, להרבות בתורה ובמעשים טובים, ולשוב בתשובה, הן ממעשים רעים והן ממידות לא טובות. וראוי לכוון היטב ב'ברכת השיבנו' ולהתפלל על אלו שנטו מתורת ה', בפרט אם הם קרוביו, כי ימים אלו נזכרים ונעשים, והם ימי רצון המסוגלים להחזיר את ישראל בתשובה על ידי שיערה עליהם הקב"ה רוח טהרה ממרומים.
מקורות וטעמים: כה"ח תקפ"א ס"ק כ"ד. חזו"ע דיני סליחות סעי' א'.
אמירת סליחות
מנהג בני ספרד להתחיל באמירת הסליחות מיום לאחר ראש חודש אלול. וטעם הדבר מפני שבחודש זה עלה משה רבנו בשנית להר סיני, וירד לאחר ארבעים יום ביום הכיפורים. ובאותו היום מחל הקב"ה לישראל על חטא העגל. וימים אלו הם ימי רצון ורחמים המסוגלים לתשובה יותר משאר ימים.
מקורות וטעמים: שו"ע תקפ"א סעי' א'. משנ"ב ס"ק א'. חזו"ע דיני סליחות סעי' א'. ובראש חודש עצמו אין אומרים סליחות. רמ"א תקפ"א, ושם כתב שמנהג בני אשכנז אינו כן, ומנהגם לתקוע בשופר מראש חודש אלול, בכל יום לאחר תפילת שחרית, ולומר סליחות מיום א' שלפני ראש השנה. ואם חל ראש השנה ביום ב' או ג' בשבוע, מתחילים בני אשכנז באמירת הסליחות מיום א' שבשבוע שלפני ראש השנה. כה"ח ס"ק ט"ז, ושם הוסיף שמנהג האריז"ל היה לומר סליחות מראש חודש אלול ועד יום הכיפורים כמנהג בני ספרד, ונהג לאמרן מילה במילה עם הציבור.
זמן אמירת הסליחות
הזמן הראוי ביותר לאמירת סליחות הוא בחצות הלילה, מפני שזמן זה הוא עת רצון. ויש שנהגו לאמרן קודם עלות השחר ולהתפלל שחרית לאחר מכן. ומי שמתקשה לומר סליחות בזמנים אלו, רשאי לאמרן מאוחר יותר או קודם תפילת מנחה.
מקורות וטעמים: שו"ע תקפ"א סעי' א', ושם כתב שהמנהג לומר סליחות באשמורת הבוקר. משנ"ב ס"ק א'. חזו"ע דיני סליחות סעי' ב' וסעי' ה'. שו"ת אג"מ ח"ב סי' ק"ה, ושם כתב שזמן אשמורת
הבוקר מעלתו גדולה יותר, מכיון שהקב"ה שט בעולם בזמן הזה. כה"ח ס"ק ב', ושם הוסיף שהמנהג לומר סליחות בערבית הוא מנהג רע ומר, משום שאין לומר י"ג מידות אלא בעת רצון. ולפיכך כתבנו שאפשר לומר סליחות דווקא מחצות הלילה עד שקיעת החמה. ואפשר לאמרן קודם תפילת מנחה ואין צריך להקדים את תפילת מנחה משום 'תדיר ושאינו תדיר תדיר קודם', מפני שדין זה חל דווקא כאשר יש לפנינו שתי מצוות שיש חיוב לקיימן, אבל בדבר רשות או מנהג, לא נאמר דין זה. ואלו האומרים סליחות בעלות השחר, יש להם לברך ברכות התורה קודם לכן, מפני שבנוסח הסליחות כלולים פסוקים מן התורה.
אמירת סליחות ביחיד
כשלא הספיק לומר סליחות עם הציבור או במקום שאין מניין, רשאי לאמרן ביחידות, אך לא יאמר את הסליחות הנאמרות בלשון ארמית, וכן לא יאמר י"ג מידות, אלא אם קוראן בטעמי המקרא.
מקורות וטעמים: חזו"ע דיני סליחות סעי' י"א. כה"ח תקפ"א ס"ק כ"ו, ושם כתב שיכול לומר את הסליחות הנאמרות בארמית גם אם אומרן ביחידות, אך לא יאמר י"ג מידות ביחידות אלא אם קוראן בטעמי המקרא. אול"צ ח"ד פרק א' הלכה ב' ולדעתו רשאי היחיד לומר גם את הדברים הנאמרים בלשון ארמית מלבד אמירת י"ג מידות שאין היחיד רשאי לאומרם אלא יאמר 'אל מלך יושב על כיסא רחמים' עד 'כמו שהודעת לענו מקדם וכן כתוב בתורתך'.
עמלי תורה
תלמידי חכמים העוסקים בתורה יום ולילה וחוששים שאם ישכימו קום לאמירת הסליחות, יופרעו מעמל התורה במשך היום, רשאים להימנע מלהשכים לסליחות. ועל כל פנים ישתדלו להשתתף עם הציבור באמירת הסליחות מעת לעת, כגון בימי שני וחמישי וכן בעשרת ימי תשובה.
מקורות וטעמים: חזו"ע דיני סליחות סעי' ז'. והוסיף שם עוד בסעי' ט' שהוא הדין למלמדי תינוקות ולעובדים שכירים שרשאים להימנע מלקום יום יום לאמירת הסליחות, באם לא יוכלו לעשות מלאכתם נאמנה עקב השכמתם לסליחות. ועל כל פנים ישכימו בחודש אלול לפרקים ובעשרת ימי תשובה. וראוי שישתדלו לעלות על משכבם מוקדם מהרגיל, כדי שיוכלו להשתתף עם הציבור באמירת הסליחות. ודעת מו"ר הגר"א פרץ שליט"א, שאברכים העוסקים בתורה כל היום ומתקשים להשכים בבוקר, די להם שיאמרו סליחות ביחידות במשך כעשרים דקות בכל יום. ובזמן זה יאמרו בעיקר את הדברים הנאמרים בעמידה.
אמירת סליחות בכוונה
עיקר העבודה בימים אלו אינו קריאת הסליחות אלא אמירתן בכוונה ובהכנעה גדולה עד שישוב בתשובה ויעזוב את מעשיו הרעים. ועל כל אדם לקבל על עצמו לכל הפחות קבלה טובה אחת ולהתחזק בדבר טוב שלא עשהו עד עתה, משום שהיאך יכול האדם לבקש את סליחת הבורא, בלא לעזוב את מעשיו הרעים.
מקורות וטעמים: חזו"ע דיני סליחות סעי' י"ג. כה"ח תקפ"א ס"ק ה', ושם כתב שאסור להזכיר י"ג מידות שלא בכוונה.
חתן ובעל ברית
כאשר ישנו חתן או בעל ברית בבית הכנסת בזמן אמירת הסליחות, אומרים את הסליחות והתחנונים כרגיל, מלבד 'נפילת אפיים'.
מקורות וטעמים: הליכות שלמה פרק א' סעי' ה'. ו'נפילת אפיים' היינו המזמור "לדוד אליך ה' נפשי אשא".
"לדוד ה' אורי וישעי"
מנהג יפה לומר מראש חודש אלול עד הושענא רבה, את המזמור "לדוד ה' אורי וישעי ממי אירא" לאחר תפילת שחרית, וזו סגולה נפלאה לבטל מעליו כל גזירות קשות.
מקורות וטעמים: משנ"ב תקפ"א ס"ק ב'. חזו"ע דיני סליחות סעי' כ'.
בדיקת התפילין והמזוזות
נהגו חסידים ואנשי מעשה לבדוק את תפיליהם בחודש אלול. וטוב שכל אדם יבדוק את תפיליו אחת לכמה שנים, שמא אירע בהן איזה שהוא פסול.
מקורות וטעמים: חזו"ע דיני הסליחות סעי' כ"ד. אול"צ ח"ד פרק א' הלכה ו', שיש לבדוק המזוזות פעם בשלוש שנים בחודש אלול. ועל כל אדם להקפיד לרכוש תפילין ומזוזות מאדם ירא שמיים, כי בעוונותינו הרבים מצויות כיום תקלות רבות בעניני הסת"ם. ומלבד זאת, על כל אדם להקפיד לבדוק את התפילין אחת לכמה שנים, ולוודא כי הרצועות צבועות שחור וריבוע התפילין לא נפגם וכן שכתב הפרשיות לא נמחק. ויש להקפיד על כך מפני שדברים אלו יכולים להביא את התפילין לידי פסול של ממש. ויש להקפיד שלא להשאיר את התפילין במכונית או בכל מקום אחר שהחום והשמש מצויים, משום שהחום עלול לגרום לדיו להתפשט וכך התפילין נפסלות.
חשבון נפש קודם השינה
חודש אלול הוא עת תשובה לכל ויזהר כל אדם לפשפש במעשיו בימים אלו. וטוב וישר שבכל לילה קודם שיישן, טרם אמירת הווידוי, יעלה במחשבתו את דרכיו ומעשיו באותו היום ויתוודה וישוב בתשובה. וכן יעשה מראש חודש אלול עד יום הכיפורים. ועל פי האמת צריך היה כל אדם לעשות כן בכל לילותיו, כמנהג הצדיקים, אך על כל פנים יעשה כן לכל הפחות בארבעים הימים הללו.
מקורות וטעמים: כה"ח תקפ"א ס"ק כ"ד בשם מו"ב.
