בכי ובקשות פרטיות
אף שאין לבוא לידי בכי בשבת ויום טוב, בראש השנה מותר לבוא לידי דמעות ובכי בתפילה, מפני שהוא יום הדין שבו נגזר דינו של האדם ומה יארע לו בשנה הבאה. וכמו כן, מותר מן הטעם האמור, לבקש בקשות פרטיות בסוף התפילה, מה שאין עושים כן בשאר שבתות וחגים.
מקורות וטעמים: החיד"א מורה אצבע סי' ט' משער הכוונות, ושם הביא שהאריז"ל נהג לבכות בתפילות ראש השנה. בא"ח פרשת וילך הלכה י"ח. כה"ח תקפ"ב ס"ק ס'. ובספר מעשה רב נאמר בשם הגר"א מוילנא שאין לבכות בראש השנה. חזו"ע דיני סדר ליל ראש השנה סעי' י"א במקורות, והוסיף שאין כל איסור בבכי הבא לאדם בתפילה על ידי התעוררות והתלהבות דקדושה. ולגבי בקשות פרטיות אמר לי מו"ר הגר"א פרץ שליט"א בשם הגרח"פ שינברג זצ"ל שמותר לבקשן בראש השנה שהוא יום הדין, משום שאם לא עכשיו אימתי.
אמירת אבינו מלכנו בשבת
מנהג בני ספרד לומר 'אבינו מלכנו' אף בראש השנה שחל בשבת, ובשבת שובה, וכל שכן ביום הכיפורים שחל בשבת, אלא שמדלגים על המקומות שבהם מוזכרים חטא ועוון וכדומה.
מקורות וטעמים: רמ"א תקפ"ד סעי' א', ושם כתב שאין לומר 'אבינו מלכנו' בשבת. משנ"ב ס"ק ד', והטעם הוא משום שאין שואלים צרכים בשבת. כה"ח ס"ק ח', ושם כתב שיש לנהוג בזה כדעת האריז"ל ולומר 'אבינו מלכנו' אף בשבת. אול"צ ח"ד פרק ד' הלכה א'. חזו"ע דיני תפילת שחרית ר"ה סעי' ב' ובמקורות, ושם כתב שאומרים 'אבינו מלכנו' משום שזהו 'טופס התפילה' הקבוע לימים אלו.
אמירת הלל
אין אומרים הלל בראש השנה על אף שהוא יום טוב, שהיאך נאמר שירה בשעה שספרי החיים והמתים פתוחים לפני הבורא.
מקורות וטעמים: שו"ע תקפ"ד סעי' א'. משנ"ב ס"ק א'. חזו"ע דיני תפילת שחרית ר"ה סעי' ד'. ומותר לקרוא את פרקי ההלל תוך כדי אמירת התהילים, כיון שאומרם בדרך תפילה ותחינה ולא בדרך שירה.
פתיחת ההיכל
בשעת פתיחת ההיכל אומרים י"ב פעמים 'לעולם ה' דברך ניצב בשמים' ולאחר מכן אומרים את נוסח ה'יהי רצון' המיוחד לראש השנה. ויש שנהגו לומר שלוש פעמים י"ג מידות ולקוראן בטעמי המקרא, ויש המפקפקים על כך וסוברים שאין לומר י"ג מידות ביום טוב. ולכן הטוב והנכון שלא לאמרן כלל.
מקורות וטעמים: חזו"ע דיני תפילת שחרית ר"ה סעי' ה'.
עלייה לתורה בימים אלו
ראוי לכל אדם ירא שמיים להשתדל לעלות לתורה בימים הנוראים. ואף במקומות שמוכרים את העליות, ישתדל לקנות עלייה בדמים כפי יכולתו. ואדרבא יש עילוי גדול יותר במצוה שזוכה בה בדמים, ממצוה שזוכה בה חינם אין כסף.
מקורות וטעמים: כה"ח תקפ"ד ס"ק כ"ג. והוסיף שם שלא יתקוטט ח"ו על שום מצוה ולא יאנה את חבירו ולא יצערו ואפילו אם רוצה לעשות עילוי נשמה לאביו או לאמו, כגון במשלים או במפטיר, מפני שהשתיקה וההימנעות מלצער אחרים הן עילוי הנשמה הגדול ביותר עבור הנפטר.
ריבוי עולים
בכל יום טוב יש להעלות חמישה קרואים לתורה, וביום טוב שחל בשבת יש להעלות שבעה קרואים. ומותר להעלות קרואים נוספים ביום טוב, אך לא ירבו יותר מדי משום טורח ציבור.
מקורות וטעמים: חזו"ע דיני תפילת שחרית ר"ה סעי' ז'. והוסיף שם שטוב שגם השליח ציבור והתוקע יעלו לתורה בכלל העולים הנוספים.
