כיסוי הראש
על כל אדם להקפיד שלא ללכת ארבע אמות בגילוי הראש וכן שלא לשהות בגילוי הראש במשך פרק זמן של שיעור הליכת ארבע אמות, אף אם הוא נמצא בתוך ביתו. ומידת חסידות היא להקפיד על כיסוי הראש אף בזמן פחות משיעור הליכת ארבע אמות ואף בעת שנת הלילה.
מקורות וטעמים: שו"ע ב' סעי' ו.' משנ"ב ס"ק י' – י"א. כה"ח ס"ק ט"ו. ויש הסוברים שכיסוי הראש הוא רק מידת חסידות ולא מן הדין, אך כבר כתב הט"ז שכיום יש בזה איסור גמור מכיון שחוק הוא אצל הגויים שעושים כן תמיד ותכף כשיושבים מסירים את הכובע מראשם, ומכיון שכך הרי זה בכלל 'ובחוקותיהם לא תלכו.' וכל שכן שיש להקפיד על זאת מכיון שכיסוי הראש מורה על יראת שמים. כה"ח ס"ק י"ח בשם השל"ה, וכתב שם שמידת חסידות לכסות ראשו אף בלילה. ילקו"י ב' סעי' ט"ז, וכתב שם שמידת חסידות לכסות את ראשו בכיפה המכסה את כל הראש ולפחות את רובו, אך מעיקר הדין מותר לכסות ראשו בכיפה שאינה מכסה את רוב הראש ובלבד שתהא נראית היטב מכל צידי הראש, הן מלפנים והן מאחור.
לבישת הבגדים
יזהר אדם להיות צנוע בתוך ביתו ואל יאמר ’הנני בחדרי חדרים מי רואני‘ כי ’מלוא כל הארץ כבודו.‘ ולכן ישתדל למהר בלבישת בגדיו ולא ישהה זמן ארוך בלא בגדים. וכמו כן יזהר להיות לבוש בצניעות אף שנמצא בתוך ביתו ואף כשהוא לבדו.
מקורות וטעמים: שו"ע ב' סעי' א' ב.' משנ"ב ס"ק א' ב.' וכאשר נמצא בבית המרחץ, שהדרך להיות שם עירומים, אין בזה משום פריצות, אך גם בעת זו ישתדל שלא לשהות בלא בגדים ללא צורך.
סדר הלבישה
כשלובש בגדיו, נכון שיקדים תחילה את הראש שהוא מלך על כל האברים. וכמו כן, כשרוחץ גופו נכון שירחץ ראשו תחילה מן הטעם האמור. וכן יקדים בכל לבישה את ימין תחילה, משום שימין חשובה יותר.
מקורות וטעמים: משנ"ב ב' ס"ק ה' – ז.' כה"ח ב' ס"ק ח.' בא"ח פרשת וישלח הלכה י"ז. ילקו"י ב' סעי' ה.' ויש להקפיד שלא ללבוש שני בגדים יחד משום שהדבר קשה לשכחה. ויש מי שאומר שאף לא יפשוט שני בגדים יחד משום שגם זה קשה לשכחה. ואין לנו אלא מה שכתב רבנו האר"י בפירוש שאיסור זה הינו רק בלבישה ולא בפשיטה.
נעילת המנעלים
כשנועל נעליו, ינעל נעל ימין תחילה ולא יקשרנה, ולאחר מכן ינעל את נעל שמאל ויקשרנה ויחזור לקשור את נעל ימינו. וטעם הדבר הוא משום שלעניין קשירה מצינו שנתנה התורה חשיבות יתירה לשמאל, שקושר תפילין של יד על שמאלו.
מקורות וטעמים: שו"ע סעי' ד' ה.' רמ"א שם. משנ"ב ס"ק ה' ו.' ובמנעלים שאין בהם קשירה ינעל של ימין תחילה. כה"ח ס"ק ח.' ובס"ק י' כתב בשם היפה ללב שהמחליף סנדל של שמאל לימין קשה לשנאה ומאבד מזונותיו. הליכות ביתה סי' א' הערה י"ד, ושם הביא בשם הגרש"ז אויערבך זצ"ל שאישה יכולה לקשור נעליה באיזה סדר שתרצה ואינה מחויבת לקשור את נעל שמאל תחילה, מכיון שאין לה שייכות בקשירת התפילין.
חליצת הנעליים
כשחולץ נעליו, יחלוץ נעל שמאל תחילה ואחר כך נעל ימין, שזהו כבודו של ימין שמותיר עליו הנעל למשך פרק זמן ארוך יותר. אולם כשחולץ נעליו לשם מצוה, כגון שרוצה לנקותן לכבוד שבת או שהוא כהן העולה לדוכן ל‘ברכת כהנים,‘ יחלוץ נעל ימין תחילה שזהו כבודו של ימין.
מקורות וטעמים: שו"ע ב' סעי' ה.' משנ"ב ס"ק ח.' ילקו"י ב' סעי' י,' ולדעתו בדבר מצוה יש לחלוץ נעל ימין תחילה. פס"ת סימן ב' אות ח,' ושם הביא מחלוקת האם במקום חליצת נעליים לדבר מצוה יש לחלוץ נעל ימין תחילה.
