דברי מוסר לפני תקיעת שופר
קודם תקיעת שופר, יש לחכם שבקהל למסור דברי חיזוק והתעוררות לציבור, כדי לעוררם לתשובה ולחרטה על מעשיהם בזמן תקיעת השופר.
מקורות וטעמים: מטה אפרים אות א'. ובעת הזו אין לדבר דברי הלכה אלא דווקא דברי כיבושים ותוכחה שיתקבלו על לב השומעים ויעוררו אותם לתשובה ומעשים טובים.
מצות תקיעת שופר
מצות עשה מן התורה לשמוע את קול השופר בראש השנה, שנאמר "יום תרועה יהיה לכם". ויש לשמוע את כל התקיעות ולכוון לצאת ידי חובה בזמן הברכות והתקיעות. ובעל התוקע יכוון להוציא את השומעים ידי חובתם.
מקורות וטעמים: שו"ע תק"צ סעי' א'. חזו"ע דיני שופר סעי' א' וסעי' ד' ה'. ומכיון שיוצאים ידי חובה מדין 'שומע כעונה', אין לענות 'ברוך הוא ברוך שמו' בברכות מחשש הפסק.
מספר התקיעות
נצטוונו לשמוע בראש השנה תשע תקיעות, והדבר נלמד מן התורה משום שהמילה 'תרועה' נאמרה שלוש פעמים בפרשת היובל ובראש השנה. והואיל ותוקעים לפני ואחרי כל תרועה, מצינו שתוקעים בסך הכל תשע תקיעות. ומן התורה יש לתקוע שלוש פעמים תר"ת ובזאת יוצאים ידי חובה, אך מאחר ואנו מסופקים מהי התרועה האמורה בתורה, האם היא הקול שאנו מכנים בשם 'תרועה' או הקול שאנו מכנים בשם 'שברים' או שה'תרועה' היא שניהם יחד, לפיכך יש לתקוע ג' פעמים תשר"ת, ג' פעמים תש"ת וג' פעמים תר"ת. ולפי האמור לעיל עולה שבסך הכול תוקעים שלושים תקיעות כדי לצאת ידי כל צדדי הספק.
מקורות וטעמים: שו"ע תק"צ סעי' א' ב'. משנ"ב ס"ק א' – ו'. כה"ח ס"ק ה', ושם הביא המדרש שבראש השנה נעקד יצחק על גבי המזבח ובאותו היום שמעה זאת שרה אמנו ותצעק ותייבב ותיילל, ועל כן אמר הכתוב: "יום תרועה יהיה לכם", והתרגום תירגם "יום יבבא", ולפיכך תוקעים אנו כדי שיזכור לנו הקב"ה את יללת שרה אמנו ויכפר על חטאינו.
דיבור בזמן התקיעות
אין לדבר בכל זמן התקיעות עד לתקיעה האחרונה שתוקעים בסיום התפילה. וצריך זהירות גדולה בדבר זה.
מקורות וטעמים: שו"ע תקצ"ב סעי' ג'. משנ"ב ס"ק ח' – י'. חזו"ע דיני שופר סעי' י"א. והטעם הוא משום שהברכה שמברך קודם התקיעות, חלה גם על התקיעות שמעומד.
וידוי בזמן התקיעות
יש הנוהגים לומר וידוי בלחש בעת התקיעות, בין תשר"ת לתש"ת ובין תש"ת לתר"ת, ויש הסוברים שיש בזה משום הפסק, וכל אחד יעשה כמנהגו.
מקורות וטעמים: חזו"ע דיני שופר סעי' י"א, ולדעתו יש להרהר את מילות הווידוי בליבו. אול"צ ח"א פרק כ"ט, ולדעתו ניתן לכתחילה לומר הווידוי בזמן התקיעות. כה"ח תקפ"ד ס"ק ו', ושם הביא בשם האריז"ל שיש להתוודות בלחש ולא בקול רם. משנ"ב תקצ"ב ס"ק י"ב. בא"ח פרשת נצבים הלכה י"ג. ודעת מו"ר הגר"א פרץ שליט"א, שמותר להתוודות בלחש בין התקיעות. אולם, אם אין לו שהות ורוצה להתוודות בזמן התקיעות, יעשה זאת בהרהור.
חובת נשים בתקיעת שופר
נשים פטורות מתקיעת שופר, מפני שהיא 'מצות עשה שהזמן גרמא' וכל מצוה שחלה בזמן מסוים, כגון שופר או סוכה, נשים פטורות ממנה. ואישה הרוצה להחמיר על עצמה ולשמוע קול שופר, תבוא עליה הברכה ונוטלת שכר על כך. אולם אין לה להביא ילדים קטנים העלולים להרעיש בבית הכנסת, כדי שלא ייצא שכרה בהפסדה והמתפללים יופרעו משמיעת קול השופר.
מקורות וטעמים: שו"ע תקפ"ט סעי' ג'. חזו"ע דיני שופר סעי' ט'. והוסיף שם שאישה שהיתה רגילה בכל שנה לשמוע קול שופר, צריכה לעשות התרת נדרים אם אינה רוצה או יכולה לשמוע קול שופר. ואם אין באפשרותה לשמוע קול שופר רק בשנה אחת, ובדעתה לשמוע קול שופר בשנים הבאות, אינה צריכה לעשות התרת נדרים, משום שאינה מבטלת את המצוה לתמיד.
תקיעת שופר בעבור נשים
אישה הרוצה לשמוע שופר, לכתחילה תשתדל להגיע לבית הכנסת אם הדבר מתאפשר לה. ומותר לתקוע בראש השנה עבור נשים בלא ברכה.
מקורות וטעמים: שו"ע תקפ"ט סעי' ו'. משנ"ב ס"ק ט'. כה"ח ס"ק כ"ז. ומה שכתבנו שלכתחילה תלך לבית הכנסת, הוא משום שיש הסוברים שאדם שיצא ידי חובה, אינו יכול להוציא את הנשים ידי חובה. אך בשעת הדחק, יש לסמוך על דברי השולחן ערוך שהביא שאדם שיצא ידי חובתו יכול להוציא אחרים ידי חובתם.
