ואהבת לרעך כמוך
מצוה לאהוב כל אחד ואחד מישראל כגופו שנאמר: "ואהבת לרעך כמוך" (ויקרא י"ט י"ח). וזהו כלל גדול בתורה שמצוות רבות תלויות בו. לפיכך צריך כל אדם לספר בשבחן של הבריות, לחוס עליהן ועל ממונן ולרצות תמיד בטובתן.
מקורות וטעמים: גמרא שבת ל"א עמוד א'. רמב"ם הלכות דעות פרק ו' הלכה ג'. ובכלל מצות עשה זו גם הבאת שלום בין אדם לחברו ולדון את חברו לכף זכות. וכתב הרמב"ן וזו לשונו: "ואהבת לרעת כמוך, הפלגה כי לא יקבל לב האדם שיאהב את חברו כאהבתו את נפשו. ועוד שכבר בא רבי עקיבא ולימד חייך קודמין לחיי חברך. אלא מצות התורה שיאהב חברו בכל עניין כאשר יאהב את נפשו בכל הטוב". משנ"ב קנ"ו ס"ק ד'.
יסוד המצוה
יסוד המצוה הוא לאהוב את הזולת כמו שאדם אוהב את עצמו ולחמול עליו כשם שאדם חומל על עצמו בין בממונו ובין בגופו. כל מה שרוצה לעצמו ירצה לחברו, וכל מה ששונא לעצמו ישנא לחברו. לכן אם יספר עליו דברים ידבר בשבחו ויחוס על כבודו. ולא יתכבד בקלון חברו ולא יקנא בו כאשר יצליח יותר ממנו בעושר, בכבוד ובחכמה, אלא יאהב את חברו וישמח ברבות טובתו כאשר אדם עושה לנפשו.
מקורות וטעמים: רמב"ם הלכות דעות פרק ו' הלכה ג'. ספר החינוך מצוה רמ"ג. משפטי השלום פרק י"ג סעיף ד'.
מצוות השייכות למצוה זו
כתב הרמב"ם וזו לשונו: "מצות עשה של דבריהם לבקר חולים, ולנחם אבלים, ולהוציא המת, ולהכניס הכלה, וללוות האורחים, ולהתעסק בכל צרכי הקבורה, לשאת על הכתף ולילך לפניו ולספוד ולחפור ולקבור. וכן לשמח הכלה והחתן ולסעדם בכל צרכיהם. ואלו הן גמילות חסדים שבגופו שאין להם שיעור. אף על פי שכל מצות אלו מדבריהם, הרי הן בכלל ואהבת לרעך כמוך, כל הדברים שאתה רוצה שיעשו אותם לך אחרים, עשה אתה אותן לאחיך בתורה ובמצות".
מקורות וטעמים: רמב"ם הלכות אבלות פרק י"ד הלכה א'.
חייך קודמים
נאמר בתורה: "וחי אחיך עמך". ודרשו חז"ל "חייך קודמים לחיי חברך". ולפיכך שניים שהיו מהלכים בדרך, וביד אחד כלי עם מים שאינם מספיקים לשניהם, כך שאם שניהם ישתו שניהם ימותו בצמא, ואם אחד ישתה הוא לבדו יחיה, על בעל המים לשתות הכל ולהציל את עצמו מפני שחייו קודמים.
מקורות וטעמים: ויקרא כ"ה ל"ו. גמרא בבא מציעא ס"ב עמוד א'. משפטי השלום פרק י"ג סעיף י'.
פרנסתו קודמת
פרנסת האדם קודמת לפרנסת אחרים, ולכן אין הוא מחויב לתת צדקה אם אין לו ממון כדי פרנסתו. והוא הדין לגבי רוב מצוות גמילות חסדים, שהאדם מחויב בהן רק אם לא יגרם לו נזק מחמת קיומן. ולכן אם נזדמן לאדם להיטיב לחברו על ידי גופו, על ידי ממונו או על ידי עצתו, הוא מחויב לעשות זאת רק אם לא יאונה לו עקב כך נזק או בזיון גדול.
מקורות וטעמים: רמ"א רנ"א סעיף ג'. מצות הלבבות פרק ב' סעיף ה'. משפטי השלום פרק י"ג סעיף י"ג.
אהבת אשתו וכבודה
אמרו חז"ל שמוטל על הבעל לאהוב את אשתו כגופו ולכבדה יותר מגופו. ומכאן שיש להתאמץ בכבודה ולהוציא אפילו יותר ממה שמוציא עבור עצמו ולטרוח אפילו יותר ממה שטורח עבור עצמו.
מקורות וטעמים: גמרא יבמות ס"ב עמוד א'. ולאהוב את אשתו כגופו היינו שיחוס עליה כמו שחס על גופו כגון שלא תטרח יותר מדי וכיוצא בזה. ולכבד את אשתו היינו בבגדים ובתכשיטים נאים וכיוצא בזה, ובזה אמרו חז"ל שמכבדה יותר מגופו, היינו יותר ממה שהוא לובש וכיוצא בזה. (יד רמ"ה סנהדרין ע"ו עמוד ב').
מידות טובות
כללו של דבר הוא שעל האדם להטביע בעצמו מידות טובות ולהתרגל להיות מן הטובים ולא מן הרעים. וממידת הטובים לעזור לזולת בכל יכולתו ולחפות על חסרונותיו כפי שמחפה על חסרונות עצמו. ואם יראה אדם הכועס על זולתו, יפייסנו בטענות ובאמתלות ככל שיעלה על ליבו. וזוהי חכמה וגבורת אמת.
מקורות וטעמים: חפץ חיים שמירת הלשון חלק א' שער התבונה פרק י"ז.
עוברי עבירה
מצות "ואהבת לרעך כמוך" נוהגת דווקא במי שהוא 'רעך' בתורה ומצוות, אבל אינה נוהגת באדם רשע. אך אין לשנוא כלל אנשים שהם בגדר 'תינוקות שנשבו', ואדרבה יש למשכם בעבותות אהבה ולקרבם לתורה ולמצוות.
מקורות וטעמים: רמב"ם הלכות רוצח ושמירת הנפש פרק י"ג הלכה י"ד. היראים סימן רכ"ד. שו"ת בנין ציון סימן כ"ג. אולם אסור מן התורה לאהוב מומרים להכעיס, אנשים העוברים עבירות ביד רמה וכן אפיקורס ומסית ומדיח לכפירה.
