תספורת וגילוח
מצוה על כל אדם להסתפר ולהתגלח קודם החג, כדי שלא יכנס לרגל כשהוא מנוול. ובפרט בחג הסוכות שלאחריו באים ימי חול המועד האסורים בתספורת ובגילוח.
מקורות וטעמים: שו"ע תקל"א סעי' א.'
אכילה בערב החג
לא יאכל בערב החג מחצות היום ואילך, כדי שיאכל בלילה לתיאבון. וכל האמור הוא באכילת פת יותר מכביצה, אבל מותר לאכול פירות ותבשילים, אף לאחר מכן, כשאינו ממלא כריסו מהם.
מקורות וטעמים: רמ"א תרל"ט סעי' ג.' משנ"ב ס"ק כ"ז, ושם כתב שהאחרונים הסכימו לדינא, שאינו אסור אכילת פת כי אם משעה עשירית של היום ולא מחצות. בא"ח פרשת האזינו הלכה ג.'
נתינת צדקה
בערב החג יש להרבות בנתינת צדקה, איש כמתנת ידו. וכמו כן, מצוה גדולה לתת מעות לעניים בכל יום מימות החג, ולכוון כנגד האושפיזין של אותו יום.
מקורות וטעמים: החיד"א במחזיק ברכה סי' תרכ"ה. כה"ח תרכ"ה ס"ק ט"ו. וכן הוא בזוהר הקדוש פרשת אמור, שצריך האדם לשמח את העניים בימים אלו.
הכנת כיסא והדלקת נר לכבוד האושפיזין
בכל ימות החג, יש להעמיד כיסא ומעיל מפואר על גביו, לכבוד שבעת אושפיזין. וכמו כן, יש להדליק נר בכל לילה, לכבוד האושפיזין של אותו היום. ובלילה הראשון, ידליק לכבוד אברהם אבינו ובלילה השני ידליק לכבוד יצחק אבינו וכן על זו הדרך.
מקורות וטעמים: כה"ח תרכ"ה ס"ק ח.'
בדיקת הסוכה
לפני שהולכים לבית הכנסת בערב החג, יש להיכנס לסוכה כדי לבודקה ולוודא שהיא מתוקנת באופן הראוי, על מנת שהכל יהיה בתכלית השלימות, כפי כוחו והונו. ובזה יתרצה אל מלכו ואדונו, וימצא חן בעיני צורו וקונו, להרים בכבוד קרנו והדר גאונו, ויהיה בשלם סוכו והשמחה במעונו.
מקורות וטעמים: מטה אפרים תרכ"ה סעי' כ"ח. וכתב בספר יפה ללב סי' ג,' שהזהיר במצוות סוכה לעשותה כתיקונה, מובטח לו שלא תהיה מריבה בתוך ביתו במשך כל אותה שנה.
