בניית הסוכה
זמן בניית הסוכה
נהגו המדקדקים במצוות להתחיל בעשית הסוכה תכף במוצאי יום הכיפורים. וטעם הדבר הוא כדי לצרף מצוה למצוה, וכפי שנאמר "ילכו מחיל אל חיל." ולכל הפחות, יש להתחיל בבניית דבר מה במוצאי יום הכיפורים ולסיים את בניית הסוכה למחרת היום.
מקורות וטעמים: רמ"א תרכ"ד סעי ה.' משנ"ב תרכ"ה ס"ק ב.' אול"צ ח"ד פרק כ' הלכה ז,' ושם כתב שראוי גם להשלים במוצאי כיפור את בניית הסוכה. ומשום כך כדאי להתחיל בבנייתה עוד מלפני ראש השנה, ובמוצאי כיפור יניח את הסכך.
סדר בניית הסוכה
כאשר בונים סוכה, יש להעמיד את הדפנות ורק לאחר מכן להניח על גביהן את הסכך. ובדיעבד, אם נתן את הסכך לפני העמדת הדפנות, הסוכה כשרה, אך טוב שינער את הסכך לאחר מכן ויכוון לשם צל.
מקורות וטעמים: בא"ח פרשת האזינו הלכה ב,' ולדעתו אם הניח את הסכך ולאחר מכן העמיד את הדפנות, הסוכה פסולה. חזו"ע דיני הסכך סעי' כ.' וסוכה שנעשתה בכשרות ובמשך החג דפנותיה נפלו, די שיחזור ויעמיד את הדפנות ואין צורך לשוב ולנענע את הסכך. וטעם הדבר מפני שכל שנעשה בכשרות, אין בו משום 'תעשה ולא מן העשוי,' וכמבואר בחזו"ע סעי' כ"א. ומה שכתבנו שינער הסכך, היינו שירים את כולו בבת אחת ויחזירנו למקומו. ודי שיגביהנו כל שהוא. ובסוכה המסוככת ב'סכך לנצח,' העשוי מקשה אחת ואין אפשרות להרימו לבדו, יש צורך בשני אנשים שירימו אותו יחדיו, על מנת שכל הסכך יורם בבת אחת. כך שמעתי משם הרה"ג אופיר מלכה שליט"א. אולם בספר אול"צ ח"ד פרק כ"ב הלכה א,' לא כתב כן ולדעתו די שיגביה צד אחד, ולאחר מכן יגביה את הצד השני.
סוכה כשרה
יש להעמיד את הסוכה תחת אוויר השמים. וסוכה הנעשית תחת מרפסת או תחת קורת גג כלשהיא, פסולה, ויש להזהיר האנשים על כך.
מקורות וטעמים: אול"צ ח"ד פרק כ"ב הלכה ג.' חזו"ע דיני דפנות הסוכה סעי' ה,' ודיני הסכך סעי' ל"ד. וסוכה העומדת תחת חבלי כביסה, כשרה, אפילו אם אין בין חבל לחבל שלושה טפחים. וטעם הדבר משום שאין אומרים דין 'לבוד' להחמיר ולפסול. ואולם אם יש כביסה על החבלים, צריך שיהיה סכך כשר למטה שצילתו מרובה מחמתו ללא הסכך הנמצא תחת החבלים והכביסה.
גודל הסוכה
שיעור שטח הסוכה הינו שבעה טפחים על שבעה טפחים, דהיינו חמישים ושישה ס"מ על חמישים ושישה ס"מ בגובה עשרה טפחים. וסוכה ששטחה פחות משיעור זה פסולה. ושיעור זה נלמד מהלכה למשה מסיני.
מקורות וטעמים: שו"ע תרל"ד סעי' א.' משנ"ב ס"ק א' וזה השיעור דווקא משום שמחזיק ראשו ורובו של אדם ושולחנו טפח. ושיעור שבעה טפחים צריך שיהיה בין באורך ובין ברוחב הסוכה דהיינו שבעה על שבעה טפחים. ועל כן, סוכה שרוחבה פחות משבעה טפחים, פסולה אפילו אם אורכה יתר על שבעה טפחים. חזו"ע דיני דפנות הסוכה סעי' ג.' ברוך שאמר פרק ז' סעי' ג.' אול"צ ח"ד פרק כ"ו הלכה ו,' ושם כתב שבענייני דאורייתא יש להחמיר לפי החשבון שטפח הוא עשרה ס"מ. ולכן לכתחילה צריכה להיות הסוכה שבעים ס"מ על שבעים ס"מ ובדיעבד חמישים ושישה ס"מ על חמישים ושישה ס"מ, אך בשיעור זה לא יברך ברכת לישב בסוכה משום ספק ברכות להקל.
מרפסת שאין בה שיעור סוכה תחת אוויר השמיים
מרפסת צרה שחלקה מקורה על ידי המרפסת שמעליה או על ידי גג וכדומה, ואין בחלק הפתוח כדי שיעור סוכה, ניתן להעמיד דופן גבוהה עשרה טפחים מתחת לחלק המקורה לאורך כל המרפסת, במרחק של עד כעשרים ושנים ס"מ מהחלק הפתוח, ואם על ידי תוספת זו, ישנו שיעור ברוחב כשישים ס"מ, הסוכה כשרה. ואפשר לשבת ולאכול אף בחלק המקורה. וטוב, במקום שאפשר, שהדופן תהיה גבוהה ותגיע עד גובה הסכך. וכמו כן, מי שיש לו שיעור סוכה במקום הפתוח ורוצה להרחיב את שטח סוכתו, יכול לעשות כן.
מקורות וטעמים: אול"צ ח"ד פרק כ"ו הלכה ב.' חזו"ע דיני דפנות הסוכה סעי' ה.' ברוך שאמר פרק ז' סעי' ז.' ודעת החזו"א ושו"ת מנחת יצחק ח"ו סי' ס,' שסוכה זו כשרה גם אם גובהה של הדופן הרביעית עולה לעשרה טפחים בלבד, בלא שיגיע לתקרה או לסכך. אול"צ ח"ד פרק כ"ה הלכה ד,' ושם כתב שמרפסת שאחת מדפנותיה היא דלת הכניסה למרפסת, אזי בשעה שהדלת סגורה, הסוכה כשרה. ועל כן יש להיזהר שבשעה שאוכל וישן שם, שתהא הדלת סגורה. ומותר לפתוח ולסגור דלת זו אף בשבת ויום טוב, ואין בכך משום בונה וסותר.
עצים גזולים
יש להיזהר שלא ליטול בלא רשות עצים העומדים לבניין, כדי להשתמש בהם לדפנות או לסכך. ויש להיזהר בדבר אפילו אם בדעתו להחזירם לאחר החג, משום שיש בכך איסור גזל גמור. ואין לברך על אכילה בסוכה העשויה מעצים גזולים.
מקורות וטעמים: חזו"ע דיני הסכך סעי' כ"ח. אול"צ ח"ד פרק כ"ד הלכה ו,' ושם כתב שקרשים שהבנאים עומדים עליהם כשבונים בניין, דהיינו פיגומים, הרי הם מקבלים טומאת מדרס, ואסור לסכך בהם מן התורה. אולם מותר לסכך בקרשים שמעמידים בהם בטון.
דפנות הסוכה
דופן כשרה
כל חומר כשר לדפנות ולכן מותר להעמיד דפנות מעץ, ברזל או אבן. ואף קיר הסמוך לסוכה יכול לשמש כדופן.
מקורות וטעמים: שו"ע תר"ל סעי' א.' רמ"א שם, והוסיף עוד שמכל מקום לא יעשה הדפנות מדבר שריחו רע, שמא מחמת זה יאלץ לצאת מן הסוכה. חזו"ע דיני דפנות הסוכה סעי' א.'
שלוש דפנות
יש להעמיד את הסוכה משלוש מחיצות בשלושת רוחותיה. ועל המחיצות להיות בגובה שמונים ס"מ מקרקע הסוכה, וראוי להחמיר ולעשותן בגובה מטר.
מקורות וטעמים: שו"ע תר"ל סעי' ב.' משנ"ב ס"ק ו' ז.' ומה שכתבנו שיש להחמיר שהדופן תהיה בגובה מטר, הוא מפני שישנה מחלוקת כמה הוא שיעור טפח. ולשיטת הגר"ח נאה, שיעור טפח הוא שמונה ס"מ ולשיטת החזו"א, שיעור טפח הוא כעשרה ס"מ. ולכתחילה טוב לחוש במצות סוכה לשיטת החזו"א, מפני שהיא מצוה מדאורייתא.
דופן יציבה
יש לבנות את דפנות הסוכה באופן יציב, כדי שלא יתנדנדו ברוח מצויה. ולכן אין לעשות את מחיצות הסוכה מבד, אלא מדבר העומד בצורה יציבה, כגון עץ או מתכת וכיוצא בזה.
מקורות וטעמים: שו"ע תר"ל סעי' י.' משנ"ב ס"ק מ"ח, וכתב שם שאפילו אם הסוכה נמצאת במקום שאין בו רוח כלל, אין הבדים נחשבים למחיצה. שו"ע שס"ב סעי' א.' חזו"ע דיני דפנות הסוכה סעי' א.' ובדיעבד, אם עשה סוכה מבדים וקשר אותם היטב, הסוכה כשרה ומותר לברך על הישיבה בה. ובכמה אחרונים מצינו שלמדו זכות על הנוהגים כן אף לכתחילה. וסוכה שדפנותיה עשויות מרצועות בד הנמכרות כיום הקשורות היטב, כשרה ללא חשש. אך יש להקפיד לקשור את הרצועות בחוזקה, באופן שלא תתרופפנה במהלך החג. ועיין בזה עוד באול"צ פרק כ"ה הלכה ו.' ובגדר 'רוח מצויה' כתב שם שהוא רוח ביום רגיל שאינו חורפי, ורוח שאינה מצויה היינו כעין רוח סערה.
דופן הכשרה מדין 'לבוד'
אף שאמרנו שיש לבנות את הסוכה מדפנות בגובה שמונים ס"מ, אין צורך שהדופן תהיה שלימה, ואפילו אם מניח מוטות ברזל וכיוצא בזה לדופן הסוכה ואין בין מוט למוט יותר משלושה טפחים (עשרים וארבעה ס"מ,) הסוכה כשרה. וסוכות המתכת המוכנות שנמכרות כיום, כשרות מטעם זה. וטעם הדבר הוא מדין 'לבוד,' דהיינו שאנו מחשיבים את המוטות, שאין ביניהם שלושה טפחים, כמחוברים ודנים כביכול שאין רווח ביניהם. ודין זה נלמד מהלכה למשה מסיני.
מקורות וטעמים: שו"ע תר"ל סעי' ט.' משנ"ב ס"ק מ"ב. ושיטת המג"א שכל ההיתר של 'לבוד' הוא דווקא אם ישנן בסוכה ארבע דפנות, אך אם ישנן בסוכה רק שלוש דפנות, אין להכשירה מדין 'לבוד' וצריך שכל הדפנות תהיינה שלימות. כה"ח ס"ק י"ח הכריע שלא כשיטת המג"א והוכיח זאת מדברי הבית יוסף. חזו"ע דיני דפנות הסוכה סעי' ב.' ולכתחילה מי שיכול להחמיר טוב שיעשה דופן רביעית ברוחב שבעה טפחים וייצא בזה ידי חובת כל הדעות.
דופן עקומה
הלכה למשה מסיני שסכך פסול הנמצא בצד הסוכה אינו פוסל את הסוכה, אלא אם כן יש בו שיעור ארבע אמות )כשני מטרים.( וכשהסכך הפסול פחות משיעור ארבע אמות, הסוכה כשרה מדין 'דופן עקומה,' דהיינו שאנו מחשיבים את הסכך הפסול כאילו הוא חלק מדופן הסוכה שהתעקמה והגיעה עד לסכך הכשר. ובימינו ישנן תקרות בתים הנפתחת לאוויר השמים ולקראת חג הסוכות מרימים את הגג ומסככים במקומו בסכך כשר. וסוכות הנעשות באופן זה כשרות בתנאי שקירות הבית אינם רחוקים מהתקרה הנפתחת שיעור של ארבע אמות. ומותר לכתחילה לשבת בסוכה כזו, אך יש להיזהר שלא לשבת תחת החלק המקורה שאינו מסוכך בסכך כשר.
מקורות וטעמים: שו"ע תרל"ב סעי' א.' משנ"ב ס"ק ד,' ושם הביא מחלוקת אחרונים האם יש צורך שהדפנות יגיעו עד לגובה הסכך כדי להכשיר את הסוכה מדין 'דופן עקומה' או שמא ניתן להסתפק בעשרה טפחים בלבד כדין כל הכשר סוכה. וסיים שם שאם המרחק בין הדפנות לסכך פחות משלושה טפחים, יש להקל לכולי עלמא, משום שבאופן זה אומרים דין לבוד ו'דופן עקומה.'
סכך הסוכה
סכך כשר
הסכך צריך להיות מדבר שגידולו מן הארץ, מדבר שאינו מקבל טומאה ומדבר תלוש שאינו מחובר לקרקע. ולכן יש לסכך בענפים תלושים. ומותר לסכך במחצלות המכונות 'סכך לנצח.'
מקורות וטעמים: שו"ע תרכ"ט סעי' א.' משנ"ב ס"ק א.' חזו"ע דיני הסכך סעי' א' י"א. אול"צ ח"ד פרק כ"ד הלכה י"א, ושם כתב שמותר לכתחילה להשתמש ב 'סכך לנצח' אם העצים שבו ארוגים אחד לשני בחוטי פשתן או כותנה. אבל אם ארוגים בחוטי ניילון, אין להשתמש בסכך זה לכתחילה אם ללא החוטים אין העצים עומדים ברוח מצויה. ובדיעבד שהזדמן לסוכה כזו, רשאי לישב שם לכתחילה, ולברך שם ברכת לישב בסוכה.
העמדת הסכך
לכתחילה יש להעמיד את הסכך על דבר שאינו מקבל טומאה ולכן אין להעמיד הסכך על מיני מתכות. ומי שמשתמש בסוכת מתכת, יניח מעליה קורות עץ ועליהן יניח את הסכך. וטוב יעשה אם ישים את קורות העץ בצורת שתי וערב, כדי שהסכך לא יגע כלל במוטות המתכת המעמידים את הסוכה.
מקורות וטעמים: שו"ע תרכ"ט סעי' ח.' חזו"ע דיני הסכך סעי' כ"ג. אול"צ ח"ד פרק כ"ד הלכה ח.' וכאשר מניח את קורות העץ על מוטות המתכת, אזי המתכת נחשבת כ'מעמיד דמעמיד,' והישיבה בסוכה זו מותרת מן הדין בלא כל חשש.
קשירת הסכך
כשם שאסור להעמיד את הסכך בדבר המקבל טומאה, כך אין לקשור אותו לסוכה בדבר המקבל טומאה. וטעם הדבר מפני שקשירת הסכך נחשבת כהעמדתו. ולכן אין לקשור את הסכך לדפנות הסוכה באמצעות אזיקון פלסטיק או חוט מתכת. ויש לקשור את הסכך בעלי לולב וכדומה או להניח על גביו קורות עץ.
מקורות וטעמים: רמ"א תרכ"ט סעי' ז.' ומאותו הטעם אין לחבר את הסכך לסוכה בעזרת כלים או דבר המקבל טומאה. אולם אם הסכך עומד ברוח מצויה גם בלא האזיקון או חוט המתכת המחברו לסוכה, וקושרם רק כדי שהסכך לא יעוף ברוח חזקה שאינה מצויה, הסוכה כשרה ומותר לעשות כן לכתחילה. וכמו כן מותר לקשור את הסכך בחוטי פשתן, משום שכל האיסור לסכך בהם הוא מדרבנן והאיסור לסכך בדבר המקבל טומאה גם הוא מדרבנן ואין גוזרים גזירה לגזירה כמבואר בבאו"ה תר"ל סעי' א.' ובשו"ת שבט הלוי ח"ט סי' קל"ז כתב שמותר לכתחילה להניח אבן על גבי הסכך כדי שלא יעוף ברוח מצויה, משום שכל החשש ב'מעמיד' הוא שמא יבוא לסכך בו, ומפאתשאין חשש שיבוא לסכך באבנים, הדבר מותר לכתחילה.
מעמיד דמעמיד
אף שלכתחילה אין להעמיד את הסכך על גבי דבר המקבל טומאה וכפי המבואר לעיל, מכל מקום מותר להעמיד את את הסכך על גבי קורות עץ המונחות על גבי מוטות מתכת. והדבר מותר מפני שמוטות המתכת אינם מעמידים את הסכך באופן ישיר והם נחשבים כ'מעמיד דמעמיד,' דהיינו שהם מעמידים את הדבר המעמיד את הסכך. וכמו כן מותר לקשור את קורות העץ המעמידות את הסכך בחוט מתכת או באזיקונים שהם דברים המקבלים טומאה. וטעם הדבר מפני שגם הם נחשבים כ'מעמיד דמעמיד,' שהרי הם מעמידים את הקורה המעמידה את הסכך.
מקורות וטעמים: שו"ע תרכ"ט סעי' ח.' משנ"ב ס"ק כ"ו. חזו"ע דיני הסכך סעי' כ"ג. ולדעת החזו"א יש להחמיר אף ב'מעמיד דמעמיד' ולעשותו מדבר שאינו מקבל טומאה.
סכך המונח על גבי פרגולה
מותר לסכך על גבי פרגולה בתנאי שקורותיה רחוקות זו מזו כרוחב קורה. ויש להקפיד להניח על גבה כמות גדולה של סכך, כדי שתהיה זו סוכה שצילתה מרובה מחמתה גם בלא קורות הפרגולה. ואם קורות הפרגולה צמודות זו לזו ואין ביניהן חלל כרוחב קורה, אין לסכך על גבי פרגולה זו, אלא אם כן יפרק חלק מהקורות קודם החג ויצור בין קורה לקורה חלל ברוחב קורה.
מקורות וטעמים: משנ"ב תרכ"ו ס"ק י"ז. שעה"צ תר"ל אות ו.' פס"ת אות ט.' והוסיף שם עוד, שאם קורות הפרגולה חשופות במשך כל השנה ואין על גבן כיסוי שמסירים אותו לקראת סוכות לצורך הנחת הסכך, הרי שדין הקורות כסכך פסול. ובאופן זה צריך להניח כמות גדולה של סכך כשר, באופן שאף אם יטלו את קורות הפרגולה, תהיה זו סוכה שצילתה מרובה מחמתה.
סכך על גבי אבנים
אף שאין מניחים את הסכך על גבי דבר המקבל מטומאה משום גזירה שמא יבואו לסכך בו, מכל מקום, מותר לכתחילה לסכך על גבי כותל אבנים, משום שאין הדבר מצוי שיבואו לסכך בהן, וממילא חז"ל לא גזרו באופן זה. ולכן מותר לסכך על גבי מרפסת שמעליה מתוחות רצועות בטון המשמשות כפרגולה.
מקורות וטעמים: משנ"ב תרכ"ט ס"ק כ"ב. אול"צ ח"ד פרק כ"ד הלכה ח' במקורות. ויש לוודא שרצועות הבטון אינן ברוחב של יותר משלושים ושניים ס"מ, משום שבאופן זה ישנו חשש לפסילת הסוכה במקרים מסויימים. ובכל אופן ראוי שישאל ל'מורה הוראה' קודם החג.
חלל בסכך הסוכה
לכתחילה יש להניח סכך על גבי כל הסוכה. ואם ישנו חור מועט בסכך, הסוכה כשרה, אפילו אם רואים את השמים דרכו. ואם החלל פחות משלושה טפחים (עשרים וארבעה ס"מ,) מותר אף לאכול ולישון תחתיו.
מקורות וטעמים: שו"ע תרל"ב סעי' ב.' רמ"א שם. משנ"ב ס"ק י"א. חזו"ע דיני הסכך סעי' ל"ג. וכל זה דווקא שאין האויר מהלך על פני כל הסוכה אלא רק במקום אחד יש חלל אויר. אך אם מהלך על פני כל הסוכה, אין לשבת תחתיו אף שהוא רחב פחוצת משלשה טפחים. אול"צ ח"ד פרק כ"ו הלכה ה,' שאם יש אויר באורך ראשו ורובו של אדם, אין ישנים או אוכלים תחת אותו אויר.
נוי סוכה
מצוה לקשט את הסוכה בקישוטים נאים לנוי מצוה. וכאשר תולים קישוטים בתקרת הסוכה, יש להקפיד שיהיו צמודים לסכך, ולכל הפחות שלא יהיו רחוקים מממנו למעלה משלושים ס"מ. וטעם הדבר הוא משום שקישוטים התלויים במרחק הגדול ממידה זו, אינם נחשבים כחלק מן הסכך ובמקרים מסויימים פוסלים את הסוכה.
מקורות וטעמים: רמ"א תרכ"ז סעי' ד.' משנ"ב ס"ק ט"ו. בא"ח פרשת האזינו הלכה ב.' חזו"ע דיני נויי סוכה סעי' ד.' וטעם הדבר הוא משום שכאשר קישוטי הסוכה רחוקים מן הסכך יותר משיעור שלושים ס"מ, הרי הם נחשבים כעומדים בפני עצמם וכסכך פסול, ובאופן זה ישנו חשש שהקישוטים יפסלו את הסוכה. וכמו כן אין לשבת תחת קישוטי סוכה שיש ברוחבם ד' על ד' טפחים (שלושים ושנים ס"מ על שלושים ושנים ס"מ,) ואינם צמודים לסכך. וקישוטי סוכה שנפלו ביום טוב, הרי הם מוקצה מדין 'נוי סוכה' ואסור להרימם. אולם אם התנה מערב יום טוב שיוכל להשתמש בהם אימתי שירצה, מותר להחזירם ביום טוב. אך אין לעשת זאת על ידי נעץ או הדבקה ויש לתלותם בשנית על מסמר שהיה נעוץ בדפנות הסוכה מערב יום טוב.
קישוט במאכלים
קישוטי סוכה העשויים ממיני מאכל, כגון אתרוגים, רימונים ותמרים התלויים על הדפנות והסכך, אין לאוכלם ולהשתמש בהם כל שימוש שהוא במשך כל שמונת ימי החג, אפילו אם נפלו במשך החג. ואם התנה בערב החג שיוכל לאוכלם מתי שירצה, רשאי לאכלם במשך החג. וטעם הדבר מפני שמאכלים אלו לא היו מוקצים בבין השמשות של ערב החג שהרי התנה עליהם.
מקורות וטעמים: שו"ע תרל"ח סעי' ב.' ברוך שאמר פרק י' הלכה ח' ט.'
סכך שנפל בחג
סכך שנפל בליל יום טוב ועל ידי כך נפסלה הסוכה, מותר לומר לגוי להחזירו, כדי לקיים מצות אכילה בסוכה. ואם אפשר, טוב שלא להורות כן לגוי בלשון ציווי אלא בדרך רמז בלבד.
מקורות וטעמים: משנ"ב תרל"ז ס"ק א,' ושם כתב להתיר הסכך על ידי גוי ביום טוב. חזו"ע דיני הסכך סעי' כ"ד. והוא הדין, כאשר נפלה דופן הסוכה ביום טוב, שאין להחזירה על ידי יהודי אלא דווקא על ידי גוי. ויש לוודא קודם החג שהדפנות והסכך מחוברים היטב, כדי שלא יעופו אף ברוח שאינה מצויה.
בניית סוכה בחול המועד
אדם שלא עשה סוכה קודם החג, מותר לו לעשות סוכה בחול המועד, כיון שהיא דבר מצוה. והדבר מותר אפילו על ידי אומן ישראל העושה מלאכתו בשכר.
מקורות וטעמים: חזו"ע דיני הסכך סעי' כ"ה.
