הדלקת הנרות ביום טוב
בליל חג הסוכות יש להדליק נרות, כדין כל יום טוב. ולכתחילה, כשאין כל חשש סכנה בדבר, עדיף להדליקם בתוך הסוכה, מפני שהיא מקום האכילה. אולם אם יש חשש סכנה בדבר, יש להדליק את הנרות בתוך הבית, במקום שבו מכינים את מאכלי החג, ודי בכך.
מקורות וטעמים: חזו"ע דיני נויי סוכה סעי' ו' במקורות. ברוך שאמר פרק י"ז הלכה י"א. ואם מדליק את הנרות בביתו, דהיינו שלא במקום האכילה, יקפיד שיישארו דולקים עד שישוב לביתו לאחר האכילה בסוכה.
כוונת המצוה
מצות עשה מן התורה לשבת בסוכה שבעת ימים שנאמר "בסוכות תשבו שבעת ימים למען ידעו דורותיכם כי בסוכות הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים." וצריך כל אדם היושב בסוכה לכוון לקיים בזה מצות הבורא שציוונו לשבת בסוכה, זכר ליציאת מצרים וזכר לענני הכבוד שהקיף הקב"ה את עמו כדי להגן עליהם במדבר.
מקורות וטעמים: שו"ע תרכ"ה סעי' א.' חזו"ע דיני הישיבה בסוכה סעי' א.' אול"צ ח"ד פרק כ"א הלכה א,' ושם כתב שטוב לומר לפני כל אכילה את הפסוק למען ידעו דורותיכם, כדי לזכור תמיד את טעם המצוה.
סדר הקידוש
סדר הקידוש בחג הסוכות הוא כדלהלן: 'ברכת הגפן,' 'ברכת הקידוש' דהיינו 'מקדש ישראל והזמנים,' ברכת 'לישב בסוכה' ו'ברכת שהחיינו.' והטעם שמברכים 'ברכת שהחיינו' בסוף הקידוש, הוא מפני ש'ברכת שהחיינו' חוזרת על קידוש היום ועל מצות סוכה.
מקורות וטעמים: שו"ע תרמ"ג סעי' א.' משנ"ב ס"ק ב,' וכתב שם שאם שכח לברך 'ברכת שהחיינו' בלילה הראשון, יכול לברך כל שבעת ימי החג, אפילו בלא קידוש. ובסעי' ב' כתב השו"ע שיש לקדש בעמידה ולשבת לאחר ברכת 'לישב בסוכה,' כדי להסמיך את עשיית המצוה אל הברכה. ולאחר שיישב, יברך 'ברכת שהחיינו' וכמבואר במשנ"ב ס"ק ה.' וכן כתב באול"צ ח"ד פרק ל"א הלכה א.' אול"צ ח"ד פרק ל' הלכה א,' ולדעתו יכולות הנשים לענות אמן על ברכת 'לישב בסוכה' אף שאינן חייבות בסוכה ואין בזה משום הפסק אף אם טועמות מיין הקידוש.
חובת אכילה בסוכה
חובה על כל אדם לאכול כזית פת בסוכה בליל יום טוב של סוכות. ויש לאוכלה תוך שיעור זמן של ארבע דקות ולכוון לקיים בכך מצות עשה מן התורה. ולכתחילה יש לאכול פת בשיעור של קצת יותר מכביצה )כחמישים וחמש גרם,( כדי לצאת ידי חובת כל הדעות. וכל אדם צריך להיזהר בדבר זה, מפני שזו מצוות עשה מן התורה שנצטוונו לקיימה אחת לשנה. ובשאר ימות החג אינו חיוב לאכול פת וממילא אין חיוב לאכול בסוכה, אך בליל יום טוב שבו יש חיוב לאכול פת, אינו יכול לפטור עצמו מישיבה בסוכה על ידי שלא יאכל פת כלל.
מקורות וטעמים: שו"ע תרל"ט סעי' ג.' משנ"ב ס"ק כ"ב, וכתב שם שלכתחילה יש לאכול כביצה פת, כדי לצאת ידי חובה גם לשיטת הסוברים שעל מנת לצאת ידי מצות עשה, צריך שיאכל שיעור המחייב אכילה בסוכה כל שבעה, דהיינו קצת יותר מכביצה. חזו"ע דיני ישיבה בסוכה סעי' ה,' שלכתחילה יש להקפיד לאכול את כזית הפת בלי לתבלו במיני מאכלים. אול"צ ח"ד פרק כ"ט הלכה ה' ולדעתו אין צריך להקפיד בכך, ואפשר לאכול את הכזית פת בתוספת לפתן ושאר מאכלים. ומה שכתבנו שיש לאכול את כזית הפת תוך ארבע דקות, היינו דווקא לכתחילה, אך אדם המתקשה למהר באכילתו, רשאי לאכול את כזית הפת תוך שבע דקות. וטוב שיאמר 'לשם יחוד' קודם כניסתו לסוכה, ועל ידי זה יזכור לקיים את המצווה בשלימות עם כל כוונותיה ודקדוקיה.
אכילת פת בלילה הראשון
בליל יום טוב, יש לאכול כזית פת שברכתה המוציא. ואין יוצאים ידי חובה בחלה מתוקה או בעוגות, אלא אם כן קובע עליהן סעודה, דהיינו שאוכל מהן מאתיים ושלושים גרם. וראוי לכל אדם לאכול את הכזית הראשון מחלה רגילה ולאחר מכן, אם ירצה, יאכל גם חלה מתוקה.
מקורות וטעמים: שו"ע תרל"ט סעי' ג.' משנ"ב ס"ק כ"א, שאין יוצאים ידי חובה בפת הבאה בכיסנין, אלא רק בפת גמור. שעה"צ ס"ק מ"ג שהולכים לחומרא אף שבירושלמי הסתפק בזה, משום דהוי ספק דאורייתא. חזו"ע דיני ישיבה בסוכה סעי' ג' שיש לאכול כזית פת. אול"צ ח"ד פרק כ"ט הלכה ו,' ולדעתו אפשר לצאת ידי חובת אכילה זו בפת הבאה בכיסנין. שו"ע קס"ח סעי' ו.' כה"ח ס"ק מ"ז, וכתב שם שיש לקבוע סעודה על החלה עצמה ודלא כשיטת המגן אברהם שסבר שגם שאר התבשילים שמלפת בהם את הפת מצטרפים לשיעור כזית.
אכילת פת בסוכה בימי חול המועד
בימי חול המועד, אין חיוב באכילת פת כפי החיוב שישנו ביום טוב, אולם, אם רוצה לאכול פת, חייב לאוכלה בסוכה וצריך לברך ברכת 'לישב בסוכה.' ושיעור הפת המחייב ישיבה בסוכה הוא כחמישים גרם ומעלה. וכאשר אוכל מיני מאכלים ותבשילים ללא פת, כגון אורז, עוף, ירקות ופירות, אינו חייב לשבת בסוכה גם אם אוכל יותר משיעור כביצה. ובכל אופן, המחמיר שלא לשתות אפילו מים מחוץ לסוכה, הרי זה משובח.
מקורות וטעמים: שו"ע תרל"ט סעי' ב.' משנ"ב ס"ק י"ג. חזו"ע דיני ישיבה בסוכה סעי' י"ב י"ד.
אכילת מזונות בסוכה
האוכל מיני מאפה בשיעור כביצה, כגון עוגות, רוגלך, בורקס וכדומה, חייב בסוכה על אף שברכתם מזונות. וכמו כן, אם אוכל תבשיל העשוי מחמשת מיני דגן, כגון פסטה או איטריות וכדומה בשיעור של חמישים גרם, חייב בסוכה אך אינו מברך ברכת 'לישב בסוכה.'
מקורות וטעמים: שו"ע תרל"ט סעי' ב.' משנ"ב ס"ק ט"ו. כה"ח ס"ק ל"ג. שו"ת חיים שאל להחיד"א סי' ע"א, וכתב שם שהאוכל עוגה בשיעור כביצה חייב בסוכה, אך לא יברך ברכת 'לישב בסוכה' אלא אם כן קובע סעודתו עליה, דהיינו שאוכל שיעור של כמאתיים ושלושים גרם. וחלק בזה על דברי שו"ת גינת ורדים שפסק שאם אוכל מזונות כביצה, צריך לברך 'לישב בסוכה.' בא"ח פרשת האזינו הלכה ח.' ברוך שאמר פרק ט"ז סעי' כ"ב. חזו"ע דיני ישיבה בסוכה סעי' י"ג. אול"צ ח"ד פרק כ"ט הלכה ב.' ואינו מברך ברכת 'לישב בסוכה' אפילו אם אוכל מיני מזונות לאחר הקידוש כדי שייחשב לו כקידוש במקום סעודה. אולם אם אוכל מהם שיעור של כמאתיים ועשרה גרם, חייב לברך ברכת 'לישב בסוכה.' ואם אוכל מיני מאפה ולא תבשיל, חייב ליטול ידיו ולברך 'המוציא' ו'ברכת המזון.' ובדרך כלל במנת אטריות או קוסקוס ממוצעת, ישנו שיעור של מאתיים ועשרים גרם המצריך לברך ברכת 'לישב בסוכה.'
זמן ברכת לישב בסוכה
פשט המנהג לברך ברכת 'לישב בסוכה' רק בעת אכילת פת. ולכן הבא לשבת או לישון בסוכה בלא לאכול פת או שמבקר את חבירו בסוכתו, אין לו לברך ברכת 'לישב בסוכה.'
מקורות וטעמים: שו"ע תרל"ט סעי' ח.' ואף שמצד הדין היה צריך לברך ברכת 'לישב בסוכה' בכל פעם שנכנס לסוכה, שהרי מקיים בזה מצות עשה, וכמו שכתב בבית יוסף, מכל מקום פשט המנהג לברך רק בשעת אכילת פת. ולכתחילה, יכוון בברכת 'לישב בסוכה' בעת אכילת פת, לפטור גם את כל האכילה, השינה והשהיה בסוכה עד לפעם הבאה שיברך.
ברכה קודם האכילה
המנהג הראוי ביותר הוא לברך ברכת 'לישב בסוכה' לאחר נטילת ידיים, קודם 'ברכת המוציא.' ואלו המברכים לאחר 'ברכת המוציא' קודם הטעימה, יש להם על מה שיסמכו. וביום טוב ושבת חול המועד מברכים ברכת 'לישב בסוכה' תוך כדי הקידוש.
מקורות וטעמים: שו"ע תרמ"ג סעי' ג.' בא"ח פרשת האזינו הלכה ה.' חזו"ע דיני ישיבה בסוכה סעי' כ"ט, ושם כתב שבכל ימי חג הסוכות, בזמן שיש קידוש, יש לקדש מעומד. ויש לברך ברכת 'לישב בסוכה' מעומד ואחר כך יישב ויאכל. וכתב בספר יפה ללב חלק ב' ס"ק ג,' שעל אף שבשבת וביום טוב מנהגנו לקדש את קידוש היום כשהוא מיושב, מכל מקום, בחג הסוכות יקדש בעמידה, כדי שברכת 'לישב בסוכה' תהיה בעמידה. ויש שנהגו לברך לקדש בישיבה כבכל שבתות ומועדי השנה. ויש שנהגו לשבת באמירת הקידוש ולעמוד בעת ברכת 'לישב בסוכה' ולאחר מכן לשבת ולשתות. וכעת, שהובא לפניי ספר אול"צ ח"ד, ראיתי שכתב שהמנהג הטוב לקדש בעמידה ולישב לאחר ברכת 'לישב בסוכה.'
שכח לברך ברכת לישב בסוכה
מי ששכח לברך ברכת 'לישב בסוכה' קודם האכילה, ונזכר באמצע סעודתו, יברך אימתי שנזכר, אף על פי שאין בדעתו לאכול עוד כביצה פת. אך אם סיים את סעודתו, לא יברך עוד אף על פי שעדיין לא בירך ברכת המזון.
מקורות וטעמים: כה"ח תרל"ט ס"ק ק,' ולדעתו אין לברך באמצע הסעודה, אלא אם כן מתכונן לאכול עוד כביצה פת. חזו"ע דיני ישיבה בסוכה סעי' ל"ב, ולדעתו אפילו אם נזכר בסיום סעודתו, קודם ברכת המזון, ומתכונן לאכול רק פירות לקינוח או לשתות משקים, רשאי לברך 'לישב בסוכה.' אול"צ ח"ד פרק כ"ט הלכה ט' ולדעתו יכול לברך ברכת לישב סוכה כל עוד לא סיים סעודתו, אך אם רק רוצה לשתות משקים, לא יברך ברכת לישב בסוכה.
חובת נשים וילדים בסוכה
נשים פטורות מאכילה ושינה בסוכה. וטעם הדבר משום שזו 'מצות עשה שהזמן גרמא' וכל מצות עשה שהזמן גרמא נשים פטורות ממנה. ונשים המחמירות על עצמן ויושבות בסוכה, נוטלות שכר על כך. וילדים קטנים שהגיעו לגיל חמש או שש חייבים באכילה ושינה בסוכה מדברי סופרים, כדי לחנכם במצוות.
מקורות וטעמים: שו"ע תר"מ סעי' א-'ב.' אול"צ ח"ד פרק ל' הלכה ב,' ושם הוסיף שבמקומות הקרים בלילה, וכגון בירושלים, פטורים הקטנים משינה בסוכה בלילה עד גיל שלוש עשרה שנה, כיון שהקור עלול להזיק לבריאותם. ואם ישנים ביום ואין קור, ישנו אז בסוכה. והוא הדין בזה לזקן או חולה או מצטער, שאם הקור מזיק להם שפטורים משינה בסוכה בלילה.
יעלה ויבוא בברכת המזון
בכל שבעת ימי החג מוסיפים בברכת המזון ברכת 'יעלה ויבוא.' ואם שכח ולא אמר 'יעלה ויבוא' בברכת המזון, אזי בלילה הראשון שבו יש חיוב מן התורה לאכול כזית פת, חוזר לראש הברכה, ואילו בשאר ימות החג אינו חוזר כלל.
מקורות וטעמים: שו"ע קפ"ח סעי' ו.' ואישה ששכחה לומר 'יעלה ויבוא,' אינה חוזרת כלל, מפני שהיא פטורה ממצוות סוכה, בשונה מליל הסדר שבו הנשים חייבות מדינא באכילת מצה כדין האיש, ואם שכחה לומר 'יעלה ויבוא,' צריכה לחזור לראש הברכה.
